זה מצחיק שלא ראיתי את זה מגיע כי הלבוש החם שלי כולל סווטשרט וגרביים ובדרך כלל גם את זה לא. 

אני לא נושמת מהאף וזה בסדר בשבילי 

אני מרגישה התדרדרות. אני מרגישה שמשהו באמת לא הולך ומסתדר לי ואני מרגישה חלשה וחסרת כוחות. אני מאמינה שזה בא ממחצית ב אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי לקרוס עכשיו. 

ידיד שלי שאל אותי אתמול בצחוק 'למה את עדיין חיה' וזה היה תוך כדי שיחה של באמת צחוק ואת האמת שגם אני שואלת את עצמי את זה, אני לא מוצאת את עצמי ואני מרגישה חולשה מעצבנת וזה מוריד אותי למטה. 

אני לא יודעת מה הקטע שלי עם יואב. אני נורא מתרגשת לראות אותו תמיד, ימי חמישי הם האהובים עליי כי אני רואה אותו אבל כלום לא יקרה ואולי זה גם מעציב אותי...? מי יודע. 

בתחילת מרץ אני אראה את אופיר ואני מקווה לא לצחוק לו בפרצוף. אני אשים את הנתק שלנו בצד ואקח אותו ועוד 2 איתי לעד העצם. 

מאיה ואני בסדר, איתי ואני בסדר, גם המורה לא כעס בגלל הסוללה ופשוט אמר לנו כמה זה עולה והביא לנו. 

לפני שנה בדיוק הדיכאון שלי התחיל, אולי זה קשור? 

מחר זה הולנטיינס דיי ואני שמחה שאני לבד בו. באמת

אני מוחקת אנשים שאני לא מדברת איתם מהפייסבוק ומהחיים שלי ואני לא מתחרטת על זה אף פעם.