הגעגועים למשפחה הורגים אותי והכל פה שונה כל כך מבארץ בצורה מפחידה ומהנה בטירוף.
לקח לי זמן ללכת לעשות קניות אבל יצאתי אתמול והוצאתי 1200 שקל בערך בשעתיים וחצי. 470 שקל מהם הם על חזיות ותחתונים
אני אוהבת את האווירה פה ואת זה שכל הזמן קר, אני אוהבת את האנשים פה ושכולם מתחשבים בכולם, אני אוהבת את ההתנהלות פה ואיך שהכל זורם.
נפגשתי עם חברה ביום שני וביום חמישי אנחנו נפגשות שוב, אני מדברת עם ההורים שלי אחת ליומיים וכל בוקר נפתח באנטומיה של גריי שאני כבר בעונה השישית ומחפשת חיים חדשים כי נשבר לי הלב מהסדרה הזאת.
ירד עליי שלג ממש קצת לפני כמה ימים אבל רוב הזמן רק קר פה ורוחני אבל לא יורד גשם ולא שלג חוץ מאותו היום שטפטף לי שלג כשיצאתי החוצה. לא יוצא לי לצלם הרבה (או בכלל) וזה מצד אחד בל לי אבל מצד שני זה בסדר כי אני לא יוצאת למקומות מסויימים בשביל לצלם. אכלתי
האוכל פה מוזר אבל זה בסדר כי אני לא אוכלת מחוץ לבית כי אני מפחדת שיגמר לי הכסף. אכלתי פה סושי עם המשפחה שלי ואני חייבת להודות הסושי בארץ הרבה יותר טעים מהסושי פה!!
לבן דוד שלי יש כלב והוא הדבר הכי חמוד בעולם! אנחנו כל הזמן מתכרבלים ביחד ואני ובן דוד שלי עושים מרתונים של סרטים מוצלחים/ סרטים בסיסיים שצריך לראות כמו באטמן שלא ראיתי אף פעם וממש הייתי חייבת כבר.
נאלצתי להוריד את העגיל המהמם שלי בעקבות אינפקצייה של חודשיים ואני מחכה שזה יעבור ואני אכניס את העגיל החדש שקניתי בתקווה שזה לא יהרוס לי את האף לגמריי. העגיל החדש שחור וזה נחמד כי אני יותר לבנה משאר העולם
עשיתי איזה ספורט מקומי פה אני לא חושבת שמכירים אותו אבל עשיתי את זה ונפלתי איזה פעמיים וזה היה מצחיק וכיף וקשה לי להביע/ להראות רגשות פה משום מה
חיכיתי לטיול הזה כל כך הרבה זמן והוא באמת היה שווה כל שנייה בארץ. מתגעגעת כבר ליומיום הרגיל שלי