-אני משתינה במקלחת. זה אומר שאם ביקשתי ממך לצאת לפניי כי אני אוהבת להישאר עוד קצת במקלחת אז פשוט בא לי להשתין ולא עלייך.
-אני אוהבת את הריח של הכוס שלי. זה אומר שאם אני מגרדת מגרבצת או סתם איכשהו נוגעת בו אני אסניף בדרך.
-שפיך עושה לי צרבת. לצערי מאוד, כי אני מתה לבלוע אבל אחו אחו אחוווווו.
-אני אוהבת שאני נחתכת או נפצעת ויורד לי דם. מתה על זה. ככל שיהיה יותר דם ככה אני אהיה יותר מוקסמת.
-אני גאה בסימנים כחולים בגוף שלי. אם זה כי נתקלתי בדלת או כי הכאבת לי בסקס אתמול- יאיי :)
-אני שונאת להתקלח. משום מה זה טרחה בשבילי, אבל מן הסתם שכשאני בפנים לא בא לי לצאת.
-אני בדיכאון כבר שנים ואני בספק שאני אצא מזה, אני דיי בטוחה שזה ייגמר במוות מאשר בסוף טוב.
-אני לא כזה אוהבת מוזיקה. לפעמים זה פשוט רעש בשבילי.
-אני בנאדם מבולגן ומזוהם. עדיף שלא תיכנסו לחדר שלי.
-אין לי חברים. ברמת ה0. מושך נכון?
-קשה לי מנטלית עם אנאלי כי אני חושבת רק על קקי וזה ממש מקשה על הנסיון לקבל בתחת. איך אתם לא חושבים על זה?
-כשאני גורמת לאנשים לבכות זה עושה לי טוב.
-אני לא לובשת חוטיני, חזיות סקסיות או בייבי דולים, כי אין לי כסף להלבשה תחתונה! אני ענייה ברמה הסטרית.
-בקשר לחזיות סקסיות גם יש לי בעיה שכל פעם שאני הולכת לקנות חזיה הציצים שלי גדלים ואז אני לא יכולה לקנות חזיות מגניבות כי אני צריכה לקנות קודם חזיות בסיסיות (שחור ולבן) ואז נגמר הכסף, שוב, חזיות בגודל של הציצים שלי זה יקר.
-שיער בחזה עושה לי את זה, שיער בביצים לא.
-אני באמת שונאת שדוחפים לי את הראש שהזין ייכנס עמוק יותר לגרון, זה ממש מוריד לי. כנראה בגלל טראומות.
-הטרידו אותי מינית ו"אנסו" אותי בהגדרה (במרחאות כי קשה לי לקרוא לזה ככה) יותר מידי פעמים בחיי. יותר. מידי.
-לפעמים אני מזדיינת עם מישהו כי הסיטואציה מחייבת ולא כי אני רוצה ואז אני בוכה על זה בבית, אבל זה בגלל שאני סתומה.
-יש לי כתם לידה ענקי שאני לא אספר איפה הוא. לא הוא לא בצבע מוזר רק בצבע עור טיפה יותר כהה משלי. אני אישית אוהבת אותו אז זה בעיה שלכם אם זה מגעיל אתכם!.
-רוב הסיכויים אני ארגיש חכמה וטובה יותר מכם. סנובית שכמוני.
-אני לא מאוננת. זה לא עושה לי את זה.
-אני כל הזמן בבלוג שלי כי אין לי חיים ואני רק מחכה לעוד תגובות ומיילים כדי לקבל יחס.
-אני שונאת שהכוס מפליץ בסקס או אחרי. מה זה הרעש הטיפשי והלא מחרמן הזה??