מלמדים אותנו על נחמיה ועזרא - שבאו לירושלים על מנת לתקן את מצבה העגום - התרופפות האמונה בה'.

חלק מסמכויותיהם של השניים, היה להוציא להורג, להגלות ולהעניש כל אחד שיעבור על תורת ישראל. 

בנוסף, שניהם פעלו לגירוש הנשים הנכריות שנישאו לגברים היהודים בעיר וגם את ילדיהם (נחמיה נחל יותר הצלחה), זה נעשה בכפייה, הנשים הנכריות וילדיהם נשארו ללא פרנסה ובטחון, הופקרו. 

באופן כללי, לא התחשבו כלל בגישה האוניברסלית (שטענה שיש לגייר את הנכרים ולקבל אותם לעם בזרועות פתוחות), והייתה אטימות מוחלטת לדעה שלא תואמת את דעת השליטים. 

ממש משתמע כאילו ירושלים הפכה למבצר מחוטא, רק של יהודים, אין יוצא ואין נכנס. 

תיזהו לא להידבק מהנכרים, כי הרי זה עובד כמו עם כיניי בנות וחידקיי בנים, שמע ישראל אם תגעו בנכרי תחוללו! ואם תדברו איתו!? ראו הוזהרתם, אלוהים יפיל עליהם אבן מהשמיים!

"זרע קודש" זה מושג שהוזכר בסיכומים שלי בהיסטוריה הרבה מאוד פעמים.

גם המושגים "היבדלות" ו"עם טהור".

אני לא יודעת מה דעתה של המורה שלי, אבל בספרי הלימוד צמד החמד הזה מצטייר כזוג מלאכים קדושים.

אחרי שיעור כזה, מלמדים אותנו על נאציזם, גזענות ואפליה, ואומרים לנו "לא" אחד גדול לגבי כל אלה.

אל תהיו גזענים, 

אל תפלו, 

אל תשפטו מישהו לפי הדת שלו והדעות שלו, 

קבלו את האחר, 

וכו' 

אני מחפשת כאן הגיון, ולא ממש מוצאת.