אני ממש מתגעגעת אליו כי אני עדיין מחבבת אותו, אבל לא יכולתי יותר עם המרחק בינינו, שעה וחצי נסיעה ברכבת והעובדה שאין לשנינו רשיון הופכים את הקשר בינינו ללא כל כך אפשרי..
היינו מתראים פעם בשבוע וחצי-שלושה שבועות (משתנה), וכל פעם הזו הייתה ממש קצרה, הקשר היה ממש לא בריא, הוא היה תלותי, הוא מנשק די רע (עם כמה שקשה להודות), והרגשתי שהוא מעמיד אותי לפני החברים שלי-משהו שפגע בשנינו...
זה הדבר הנכון.
ואני גאה בעצמי שהצלחתי לעשות את זה, למרות שאני לא שלמה עם זה..
יש לי ידיד שיש לו אספרגר שהוא ידיד של איתי, והוא עשה לי כל כך הרבה רגשות אשם.
"הוא מבואס רצח, אלוהים"
"הוא רוצה.. טוב אני לא אגיד מה הוא רוצה."
"הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו"
"אם היית מסבירה את עצמך יותר טבו כל זה לא היה קורה"
"מה הוא יעשה בלעדייך?"
פשוט צריך להרוג אנשים כאלה. מה נראה לו? XD
האירוניה בכל הסיפור זה שנפרדנו ארבעה חודשים במדויק אחרי שהתנשקנו פעם ראשונה XD
אני מתגעגעת, לא בטוחה למה.
ו.. במעבר חד~
אני בפינטוזים עמוקים על הנעליים האלה.
למה אין אותם בארץ הזו.
אני ספציפית מאוהבת בדגם עם החמניות, הוא פשוט צועק "ליאורה קני אותי!"
אבל גם כל שאר הדגמים מושלמים, ו-ה-ייתרון, זה שהם מגביהים! *-*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
, זה היה ממש מאתגר כי אני עם העכבר..