פאקינג התגעגעתי לחופש.

במשך כל החופש הזה הדבר היחיד שעשיתי היה ללכת לנשף אנימה (על אף העובדה שאני לא אוהבת אנימה, נכון שזה גאוני מצידי?), לצייר בטונות, לראות ת'ור בקולנוע ושנות השבעים בבית, יצאתי לטיולון עם סבא וסבתא ועשיתי שיעורי בית - כל שאר הזמן עשיתי כלום ונהנתי מכל רגע. כל כך התגעגעתי לעשיית כלום.

יש עוד יומיים לחופש ולצערי הם יוקדשו ללמידה למבחנים, וזה מתסכל אותי ממש \: 

אבל האמת שזה עדיף כך, רצו להעביר את המבחן שיש ביום ראשון (ישר כשחוזרים מהחופש) לשבוע שאין לי בו אפילו מבחן אחד.

עשינו הצבעה על ההעברה ואני היחידה שהתנגדה, כי רציתי שיהיה לי שבוע בלי מבחנים 

אני חייבת לומר שבחופש הזה בכלל לא הרגשתי אווירת חג -

אמא לא הכינה לביבות כי לאבא יש לחץ דם גבוה והיא לא רוצה להשמין, הדלקנו את החנוכייה רק בנר הראשון והשני ואחר כך אף אחד לא זכר ולא שיחקנו בסביבונים בכלל, איזה מין חג זה 

בכללי בשנים האחרונות אין לי יותר תחושה מיוחדת בחגים, או בימי זיכרון או כשמתחיל החופש הגדול, מעניין למה זה ככה.. 

אחד הציורים הכי מעצבנים שציירתי, בגלל האנטומיה (אני צריכה להשתפר באנטומיה בדחיפות).

בשיעורי מדעים בבית ספר כשהיו מדברים איתנו על אנרגיות, ככה דמיינתי את זה. 

המורה שלי להסטוריה מעצבנת אותי.

היא רשמה לי במשו"ב שקיבלתי 57 במבחן בהסטוריה, אמא שלי אכלה אותי בגלל זה, הפולנייה שבה פשוט יצאה בבת אחת והנחיתה עלי את כל רגשות האשם במכה אחת, זה היה פשוט סיוט.

היום בבוקר נכנסתי שוב, כי ציפיתי לתשובה מהמורה למתמטיקה לגבי משהו ומתוך הרגל נכנסתי לציונים, 

מה אני רואה?

76.

תודה רבה לך לאה דקל.

אחרי מחשבות מעמיקות בנושא, 

הגעתי למסקנה שאני שמחה שאני ואיתי נפרדנו. 

זה עושה לי טוב. 

היה ממש מביך במפגש (הנשף הרגיש כמו מפגש ליילי, קשה לי לקרוא לו נשף) כי הוא גם היה שם.. 

בהתחלה כשהוא נכנס הוא תקע בי מבט של "מה השמלה הזו עושה על הגוף שלך" (בצדק, בחיים לא אלבש\לבשתי מהשו כזה)

ואחרי זה במהלך כל הנשף זה היה מבטים ממש אומללים והרגשתי ממש לא נעים עם עצמי... 

הנשף היה טיפה מאכזב, כי לא מצאתי את עצמי שם והרגשתי ממש מוזר בשמלה שדנה הלבישה אותי בה כי אני ממש לא טיפוס מגונדר.. וכשכולם שרקדנו בנשף, כולם היו משוחררים ורקדו טוב כזה, אני הרגשתי בערך ככה~

בדרך לנשף~ התמונה הזו ממש משקפת את מידת הרצינות שהייתה לי כלפי הנשף הזה (וכלפי הפוטוגניות שלי).

התחלתי ללמוד את Wish You Were Here בגיטרה, כל כך כיף לנגן את הפתיחה 

זה בכללי אחד השירים הכי כיפיים לנגינה שלמדתי, אני כל כך שמחה שגיל חזר ושאני לא צריכה ללמוד עם המורה המסומם ההוא (יואב) שוב *ס*

וכמובן,

איך לא?

מוסיקה.