מנדי.

הגיע היום הטוב ביותר, בחודש הטוב ביותר בשנה, לכבודך, כי אתה הכי שיש; הרי זהו העשירי לספטמבר, יאי .ס.

אז יום הולדת שמח והמון מזל טוב, אני מאחלת לך את כל הטוב בתבל; אושר, בריאות, הצלחה, הנאה, וכל הרגשה בה תחפץ.

אני מקווה (אני משוכנעת שתצליח) שתשיג את מצלמת הוידאו החלומית שרצית, ושתגשים איתה את כל פנטזיותייך (איזו מילה מוזרה זו) הוידאואיות~

שתמשיך לצייר כבשים מקסימות כמו קדישמנדלסון אמיתי, תשמע המון מוסיקה טובה, תראה סרטים, תשרטט פנטזיות מנדלסוניות אדריכליות, תכתוב, תחלום ונחלום הרבה חלומות, ותהנה, גם מהדברים הקטנים וגם מהדברים הגדולים.

לא הומצאו מילים לתאר כמה אתה מדהים, כמה שאין כמוך, כמה אתר אדיר וכמה אני נהנת מכל שיחה ופגישה שלנו, אין עליך ואין מעליך בעולם כולו ואני מתה עליך הכי שיש, בן של טייס שכמותך, אני מתגעגעת ומחכה מאוד מאוד שנפגש כבר, וכשנפגש זה יהיה אוסומי בעליל.

אני מאחלת לך שתגיע לטיבט, או לכל מקום אחר שתחלום להגיע אליו, אתה עוד תגיע גם לחלל, ותשמע של פינק פלויד (ולא אמבטיית דם!) תזכור - השמיים הם לא גבול.

אל תשכח שאני מתה עליך, על אף המילים המרובות בברכה הקסומה הזו, אני שמחה כל כך שנפגשנו, כל הלבבות שבעולם, ליאורה.

אני מרגישה שאחרי שנפרדתי מאיתי, החיים שלי נהיו ממש משעממים, אבל ממש ממש, וזה מטריף ברמות שלא ניתנות לתיאור. 

כלומר, אני יושבת בבית שעות על גבי שעות וסתם שומעת מוסיקה, מכינה ש"ב או מנגנת בגיטרה, אני אפילו לא מדברת עם אף אחד בסקייפ\פייסבוק לרוב. 

מה קורה כאן?