לפעמים אני היא,

והיא שקטה ומרפרפת.

היא יושבת על המזח, והשקט שלה - 

כל כך נוצץ.

הוא נשי,

עמוק.

מן שקט מבוגר.

לפעמים אני היא,

והיא בטוחה בעצמה.

היא מחליפה בגדים עם

דלת פתוחה,

בלי לחשוב הרבה.

היא לא מחזירה אור,

אבל רואים בה.

היא לא צריכה לדבר הרבה,

היא לא מדברת בכלל.

היא גבוהה ומסופקת,

והיא חושבת על החיים, ועל

עצמה.

לפעמים המבט שלה עמוק וחלול,

והיא מחייכת לתומה 

במסדרון.

ואני היא.