זעזועים קלים בתחתית הרעיון.

חלונות של מובן מאליו מתנפצים כמו זיקוק רב עצמה,

וההדף זורק אותי למקום אחר, בכוח.

אני כל כך רוצה למצוא את היונה שבי, ולהביא בי שלום,

אבל החושך גדול 

והחלקיקים שלי רחוקים כל כך זה מזה.

מתכלה כמו שקית באמצע יולי, 

משתנקת.

משתתקת.

יש משהו בחלום המחויך שמחדיר בי כאב לא נראה,

ועכשיו, מה קורה לי עכשיו?