לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


מכירים את זה שאתה אומר טוב נו אני אפתח בלוג וזה פתחתי בלוג!@#$%^ אבל פה זה לא סטנדאפ בשתי שקל תיכנסו... מעניין פה... ממש... ;)

כינוי: 

בת: 27




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2014    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
232425262728 




הוסף מסר

2/2014

יש הגבלה על מספר הפוסטים שמותר לפרסם ביום?


כי אם כן אני כנראה כבר עוברת אותה:) 

היום שמעתי את in the end 
של לינקין פארק 
שיר שלא שמעתי שנים 
כמובן ששמעתי אותו ברמקולים 
על פול ווליום 
ושרתי את הגרון שלי
כי ככה אני 
וזה היה לפני בערך שעתיים 
בין 2-4 
מזעזע.
אני יודעת 
ועכשיו 
מישהו בבניין ליד 
גם שומע את השיר הזה 
וגם על פול ווליום 
וגם שר, בצורה די מזעזעת אם מותר לי לומר 
כנראה מישהו קיבל חשק חח :) 
מוזיקה 
מחברת אנשים 
7\24
נכתב על ידי , 27/2/2014 17:11  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תחזור כבר אידיוט אחד!


tu me manques
בתרגום ישיר מצרפתית לעברית 
זה אתה חסר לי 
אבל זה לא ממש 
זה יותר כמו
אתה חסר ממני. 
אתה חסר ממני. תחזור כבר.
נכתב על ידי , 27/2/2014 16:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה מהסטנד אפ, עם הקול המרגיז



קובי עוז. איך הוא קשור לחיים בכלל.

טוב נו עכשיו זה נגמר, בכל מקרה הוא אהב את זה אני טיפה חצויה.

ירדנו מהאוטובוס ואני הכל כך חיננית מעדתי כמובן. 'הכל בסדר?' הוא שאל.
שני ולב עמדו שם ליד, הן הולכות לדלי קרים, זה שליד הקניון, שואלות אם אני רוצה להצטרף אבל ממש קר וגם דיי מאוחר אז וויתרתי. הוא עמד שם לא ממש רחוק, אמרתי לו ביי והלכתי.

התכוונתי לשים את האוזניות אבל המפתח נפל כשהרמתי אותו ראיתי אותו רץ, מנסה לתפוס אותי. אז עצרתי וחיכיתי. 'למה אתה בא איתי אתה בכלל גר בצד השני' שאלתי עם חצי חיוך והוא אמר עם הקול המרגיז שלו שכל כך רגוע, לפעמים אפשר להקשיב לו שעות אבל לפעמים האדישות שבו משגעת אותי דיי כמו הסטנדאפיסט הזה, מה שמו? שגיב פרידמן. 'סתם בא לי'.
אז המשכנו ללכת. איזו אחת צעקה לנו מאחור 'היי קרן אתם זוג?' הוא אמר שהוא היה מפנה לה את האצבע המשולשת אבל היא בכיתה שלו אז זה לא נחמד. היא לא בכיתה שלי.

הם המשיכו ללכת מאחורינו היא והחברים שלה, מהצד קלטנו אני והוא חבורה של נערים משחקים קרב מקלות. 'רוצה להצטרף?' אני שואלת, 'היינו מכסחים להם את הצורה' הוא אמר. החזקנו ידיים. אנחנו עושים את זה הרבה בזמן האחרון. אני לא בטוחה למה. אחרי כמה דקות של הליכה נפרדנו כל אחד לדרכו. עם חיבוק קטן וביי כרגיל. זאתי שמאחורה החליטה לשנות טקטיקה. ושאלה אותו אם אנחנו זוג. אני לא בטוחה מה הוא ענה לה אבל אחרי כמה שניות שמעתי צרחה נוראית ו-'מזל טוב קרן' אמרתי תודה, מצחקקת כולי. אני אדבר איתו על זה כבר מחר.

אני לא מבינה מה הולך בנינו.


נכתב על ידי , 27/2/2014 15:09  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , חטיבה ותיכון , סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לansplover אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ansplover ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)