ילדה כזאת יפה, ולב לה כלבנה.

ואתה רואה אותה כאיום על הברכה.

תגיד לי איך היו טובחים בציפורים,

רק בגלל ששוטטו במרחבים.

וגן מלא פרחים, ושק של בקבוקים שבורים.

היו שם תינוקות, בין הלהבות.

תגיד לי איך שברו זכוכית,

רק בגלל אדם מסיט.

ובאמצע המדבר, בור של חולות.

ואנשים שם כבר רוצים למות בתוך הארונות.

תגיד לי איך מרשע הסהר נברא הסטן,

רק בגלל שלא היינו בצבע הלבן.

ולנו בעירנו כבר מזמן יש נהרות,

ועוד טיפות לים, אתה מוסיף להם גדרות.

אני אגיד לך איך לא תגיע לשם,

תרגיש את העבר, ותקשר אותו למחר.