Northanger Abbey

ההרגשה הנעימה הזאת אחרי שמנקים את החדר והכל נראה לבן וטהור..

היה לי חופש השבוע -משלישי עד ראשון-
כמה דברים תכננתי , וכמה מעט ביצעתי.
תחושת הבזבוז הזאת כשאת מגלה שלא עשית כלום היום חוץ מלישון ולקרוא ספר, אבל מצד שני-פאק איט,
זה חופש ושינה זה הדבר הכי מדהים בעולם והדרך הטובה ביותר לבזבז 7 שעות.

אז כן, עדיין יש לי עבודה להגיש, עדיין יש לי מבחנים בקרוב שאני לא טרחתי לבדוק ואני לא יודעת כלום ועדיין יש לי רשימת קניות שנראית כבר כמו מגילה וארון ענק לסדר.
אני פשוט אשאר פה בבית בספה ואקרא את הספר החמישי שלי לחודש,

לילה טוב. 

לפני יומיים ראיתי טרזן ובכיתי... מה זה אומר עליי?
חברות תמיד אומרות שאני אדישה וחסרת רגש (טוב אולי לא חסרת רגש לחלוטין אבל בעיקרון כן..), אבל הנה- בכיתי מטרזן. זה היה מאוד עצוב וקשה לראות תינוק שנותר לבדו בשומקום ושההורים שלו מתו.
כל מערכת היחסים הזאת בין טרזן לאמא המאמצת שלו קאלה מרגשת וקשה.

אז למה מזה אני בוכה וכשמישהו מת אני לא?


 בכלל , הגעתי למסקנה שהסרט הזה לא מתאים לילדים. לי היו סיוטים מקלייטון כשהייתי קטנה, ועכשיו כשראיתי את הסרט בבגרותי הוא דיי אלים..