i know

ואין מי ששומע
ואין מי שיקשיב
ואין בכלל עוד כוח להכאיב

ואין פה כבר שלכת
ואין גם כינורות
הלב פתאום החליק, נפל בין השורות

והדממה שרק התחילה
והחץ שעל הקיר

וריח צעצוע של ורד שהחוויר

ועשב שמרוח

ומיתר שמנגן
ילדה עם שש צמות ושתי גומות חן

והרכב בלי מנוע
וקרח על הכביש
והוא לא משתף במה שהוא מרגיש

המנגינה אותו הורגת
הוא לא רוצה לשיר
התזמורת מנגנת
הוא קשוח, לא שביר

(13.12.2013)

31.1.2014, מתוך הבלוג הקודם:

http://iknow77.blogspot.co.il/2014_01_01_archive.html