i know

מה אתם מצפים ממני לרשום? שרע לי? שאני סובלת? שיש מישהו שהחיים שלו יותר עמוק בחרא משלכם?

ובכן, אני לא אתן את התענוג הזה. לא לכם ובטח שלא לעצמי.

אני באמת מאמינה במשפט "מחשבה יוצרת מציאות".

אם אני אכתוב על כמה שהחיים בזבל ובאסה לי, אני אאמין בזה.

יהיה לי קשה להתנתק מהמחשבה הזאת.

לא משנה אם המצב באמת קשה ובלתי אפשרי. הכל אפשרי, תלוי כמה רוצים, כמה מתאמצים.

אז אני לא אכתוב עכשיו שרע לי ובא לי למות, כי אני אשקע בתוך זה.

אני אשים מוזיקה קצבית ואאלץ את עצמי לרקוד.

אבנה לעצמי מצב רוח חדש ואשים זין על הקושי והכאב.

אתן למחשבות זמן לנוח..אבוא לאסוף אותן בהזדמנות.

ואתם, שלא תחשבו שאתם עובדים על מישהו.

החיים שלכם נבנים מההחלטות והבחירות שלכם.

עכשיו הבחירה בידיכם.

במה תבחרו? בסיכוי, או בחרא?

אני את הבחירה שלי להיום עשיתי. ותראו, אפילו לא בכיתי!