למצוא בן זוג ולהישאר בחיים

כל היום בטלפונים (דני סנדרסון)

הגיע הרגע המיוחל, רשמתי לאחד הפונים את מספר הטלפון שלי...חיכיתי
חיכיתי... לעיתים למרות שפנו והביעו עניין הם לא מתקשרים וזה בסדר גמור.. אלא שכמה
שבועות לאחר מכן הם שוב פונים ושוב נרשם הטלפון ושוב אינם מתקשרים. אין לי הסבר לתופעה
הזו. אני רק יכולה לומר מניסיוני האישי שפעם שלישית אולי גלידה אך לא איתי, בהתחלת
המסע עוד התפתיתי להעיר להם שזו אינה פעם ראשונה שהם נענים בחיוב אך אינם נענים
להודעה, אולם לאחר מכן הבנתי שאין בכך שום טעם, ולכן אני נוהגת לתת הזדמנות שניה
ותו לא, כמו שאמרתי פעם שלישית אולי גלידה אך לא איתי.
ואז מגיע הטלפון המיוחל... לעיתים השיחה זורמת ואני מוצאת את עצמי משוחחת עם הצד
השני שעה ועוד שעה... לעיתים השיחה אינה קולחת ומשכך אני מאפשרת לצד השני לסיים את
השיחה וסוף לכל. למה אני איני מסיימת את השיחה? כי החלטתי בשלב ההכנה למסע שאין
מצידי שום משחקי אגו ואני יכולה להרשות לעצמי לאפשר לצד השני לסיים את השיח מבלי
להיעלב...

כשהשיחה
קולחת ונמשכת זמן רב היא יוצרת עניין ורצון להיפגש...לפעמים הצד השני מרגיש קרבה
אליי ומנסה למשוך את השיחה לכיוון של סקס טלפוני...נו מה אומר לכם זה משאיר אותי
קפואה ואותם מאוננים לעצמם בטלפון כשאני לא משתפת פעולה... כן זה בהחלט מפתה לטרוק
להם את הטלפון אך איני עושה זאת ולאלוהים פתרונים. לאחר זמן מה הם מגלים שאני
נבוכה ואיני משתפת פעולה  אז הם נוטים
לנתק. בנימוס לפעמים. אם הם חוזרים להתקשר בדרך כלל תיקבע פגישה.
לעיתים כששיחת הטלפון נלהבת מדיי והצד השני בטוח שפגש את אהבת חייו עוד בטרם
פגשני, אני נלחצת מה... הניסיון שלי מוכיח שהמציאות אינה מגבה את ההתלהבות הזו
בדרך כלל. לפעמים מצידי ולעיתים מצידו, ואז מה רבה האכזבה. לכן כשאנחנו מגיעים בשיחה
לקטע המתלהב אני בדרך כלל נוטה לשתף את בני שיחי בחששות שלי ועושה מה שניתן על מנת
לצנן מה את התלהבותם... אני אומרת להם "טוב, הכל טוב ויפה אבל אי אפשר לדעת
דבר עד שניפגש" ועוד כהנה וכהנה משפטי הרגעה. לא תמיד אני מצליחה במשימתי, אך
את שלי אני עושה. לעיתים נדירות השיחה הראשונית קצרה ואז מחליטים מייד לקבוע
פגישה, אני אישית מעדיפה זאת על פני ימים כלילות בשיחות טלפון המלהיטות את בני
שיחי שלא לצורך. ולכן לאחר כמה ניסיונות נפל של שיחות נלהבות שלא הניבו תוצאות
במציאות, החלטתי שאני מוותרת על השיחות רבות המלל ומנווטת את השיח למפגש.
לעיתים הטלפון המיוחל מגיע מיידית והשיחה הופכת למתקפה בקורתית מהצד השני (אני
משתדלת בדרך כלל בשיחותיי לא לאבחן את הצד השני, לא למצוא את חולשותיו, להשתדל כמה
פחות להיות צינית וסרקסטית מתוך החלטה לוותר על ההתחכמויות הללו מדוע? ובכן זה
נושא לבלוג אחר לגמריי), קשה להקשיב לבקורת המוטחת בי מבן שיח שכלל אינו מכיר אותי
אך מתיימר לאבחן אותי עוד לפני שפגש אותי.. זה קרה לי כמה פעמים, ולא אני לא טורקת
את הטלפון, אני מאפשרת לצד השני לדבר אך איני מתגוננת ועוד יותר מכך אני גאה בעצמי
על שאיני נגררת ואיני מחזירה לו כגמולו. בסופו של דבר המתקפה גוועת והצד השני מבין
שאין לו שותף ומסיים את השיחה ולעיתים למרות מטח הביקורת הוא רוצה עדיין להיפגש .
לאחר שיחה כזו אני תוהה ביני לבין לעצמי מה הקטע? הרי מראש מטרת השיחה היא להכיר
ולהיפגש, אז אם הצד השני בוחר להטיח בי ביקורת עוד בטרם פגש בי מה הוא עתיד להשיג
מכך? ואם רבה הביקורת אז מדוע הוא רוצה עדיין להיפגש. לפעמים אני חושבת שזה מנגנון
פעולה של אנשים שמעדיפים את הצד השני משוטח כעשב שדרכו עליו, על מנת להעצים את
עצמם ולהרגיש נעלים. במקרה שלי המנגנון אינו פועל את פעולתו שכן איני נוטה להיפגש
עם אנשים ביקורתיים (וזו כפי שכבר כתבתי, סוגייה לבלוג אחר). מנסיוני לפעמים נורה
אדומה נדלקת גם כשיש שיח טלפוני אך הוא מבוסס על צד אחד שחושף פרטיו בעוד השני
אינו נותן את מספר הטלפון ומתקשר מטלפון חסוי. ולכן איני עונה לטלפונים חסויים
(כמובן כאלה שמגיעים מייד לאחר ההתקשרות האחרונה באתר ).

פוסט 7
חלק ב' אישה אנלוגית בעולם דיגיטלי

בשלב זה אשתף אתכם במקרים יוצאי הדופן שבהם שיחה אינה מובילה למפגש...לפחות לא
מפגש פנים אל פנים בעולם האמיתי. בעולם הוירטואלי המתקיים לצד העולם האמיתי וכמאמר
הידוע מעולם הנדסת המישור "קווים מקבילים אינם נפגשים" כך זה גם במקרה
זה. לעיתים נתקלתי באנשים שכלל לא התכוונו להעביר את השיח לעולם האמיתי והעדיפו
להישאר בעולם הוירטואלי בלבד. כשהשותף לשיח מעדיף רק לצ'וטט שעות על גבי שעות
ואינו מתקשר לעולם בטלפון, כשהוא מבקש לשוחח בסקייפ רצוי ללא בגדים, אלו הן הנורות
האדומות, על פי ניסיוני כמובן, שמעידות שהקווים המקבילים לעולם לא ייפגשו. על כן
איני מסכימה לשיח בסקייפ במקום פגישה וסקס, וכשבקשותיי להתקשרות טלפונית ו/או
למפגש נענות בהתחמקות או בשלילה, או אינן נענות כלל ,זה הסימן בעבורי לעזוב את
הזירה.
עד כאן לפוסט זה נתראה בפוסט הבא....