הגמרא במסכת סוטה (בש, א) אומרת: "ארבעים יום קודם יצירת
הוולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני".
מידע נוסף ונחמד שקראתי מוסיף ואומר שלפני יציאת בת הקול נערכת
מעין "מכירה פומבית" בה מוצגת הנשמה לפני נשמות אחרות, וכל החפץ בה קורא
אני... אני... בסופו של עניין נקבע מי הזיווג. ומה עם שאר אומרי
"אני" ?ובכן את אלה אנחנו צריכים לפגוש בדרכנו ,בטרם נפגוש את הזיווג
,על מנת לסגור מעגל.
איך מזהים "אני ....אני ..."כזה? ובכן אני מזהה
אותם לפי תחושת החיבור...אותו קליק מפורסם שכולנו מכירים.
אם כן יש לנו מעין "מכסה" של מפגשים ומערכות יחסים
שעלינו לעבור בטרם נפגוש את הזיווג, אהבת הנשמה שלנו...יש בינינו שמצפים להם
מפגשים לרוב ויש שפחות ויש כאלה שזיווגם כלל לא התגלגל מסיבות כאלה ואחרות ועל כן
בגלגולם הנוכחי "יסתפקו" בזיווגים ממעגלים נוספים.
במעגלים נוספים אני מתכוונת לתיאוריה שאומרת שיש לנו כמה אפשרויות
וכמה חיבורים אפשריים למקרה שהזיווג שלנו לא התגלגל יחד איתנו ,או שמא התגלגל כבן
משפחה מדרגה קרובה ועוד כהנה וכהנה. בעיקרון קיים מעגל ברמה אחת מתחת לאהבת הנשמה
ובו יש שבעה מועמדים אפשריים ולאחריו מעגל נוסף מרוחק ברמה נוספת מאהבת הנשמה בו
יש 14 מועמדים נוספים..אז לא להתייאש עלינו רק לרצות.
בספר "הנסיך המשורר" כותבת קתלין מקגואן את
הדברים הבאים: "לכולם יש נשמה תאומה (אהבת נשמה הערת המחברת)...אך
נשמתו התאומה (של אחד הגיבורים בספר- הערת המחברת)לא התקיימה בתקופת הרנסנס...הוא
לא חווה לא כמיהה ולא בדידות... אנשים חווים כאב שכזה רק כששתי הנשמות התאומות
הופכות לבשר ודם ואינן מצליחות להתאחד; אז קיימת בהם תשוקה אדירה למצוא זה את זה...
כל מי שבודד מרגיש למעשה שמישהו מחכה לו אי-שם...אלוהים הוא רק טוב...הוא לא יאפשר
לנו להתגלגל לתוך חיים של כאב, לתוך תחושה של כמיהה לבן זוג שלעולם לא
נמצא..."
אם כך אל ייאוש כל הרומנטיקנים שבינינו שחשים כמו חסר להם חלק כלשהו...אם
אתם חשים כך סימן ברור הוא שמחכה לכם אי שמה אהבת הנשמה שלכם ובסופו של דבר
תתאחדו....
בנימה אופטימית זו אסיים את הפוסט הראשון מיני רבים שאפרסם..
מזמינה אתכם להצטרף אליי למסע למציאת אהבת הנשמה והתאחדות עמה....