אני אוהב את הימים האלה שמרגישים כמו חרב פיפיות...זה מביא סוג של איזון, ינג ויאנג כי כשיש יותר מדי טוב אני לא סומך על זה, אף פעם.
נתחיל מהרעות - אני חייב ללמוד לסמוך על האינסטינקטים שלי כי מבריזנים תמיד יבריזו בסוף. אז כל התקוות שלי לגבי חברה מתולתלת בפח כרגע.

החדשות הטובות - קבלתי אתמול טלפון מהמשטרה כמעט ב 9 בערב ושם אמרו לי שהחקירה בתיק שנפתח נגדי שנה שעברה נגמרה ואחרי שהיא עשתה ווידוי של פרטים מולי כדי לוודא שזה באמת אני, היא אמרה לי שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור.
כנראה שאלוהים באמת קיים...
חחח לא אבל איזה קצין משטרה נחמד כן.

אז למה היה לי תיק פלילי במשטרה בכלל ועל מה?? זה סיפור עצוב בפני עצמו שאולי שווה שאני אספר אותו כי זאת תופעה בפני עצמה במדינה שלנו.
יום אחד נסעתי לכיוון הבית באוטובוס לצערי בשעות הערב...בסביבות 6 וחצי אם אני זוכר נכון. נכנסתי לאוטובוס וישבתי ישר במושב הקודמי מאחורי הנהג ושמתי אוזניות ישר ולא ממש שמתי לב למה שהולך באוטובוס.
כשנכנסתי ראיתי בחור בן 35 + ישן על המושבים האלה של האחד מול השני אבל לא יחסתי לזה חשיבות...אחרי שעברנו חצי דרך כמעט שמעתי צעקות דרך האוזניות אפילו. הורדתי את האוזניות כדי לראות מה קורה ותחושה של גועל הציפה אותי.
הבחור הזה שישן על המושב היה שיכור מסתבר ואישתו ישבה לידו ניסתה לקבור את הפנים שלה בטלפון מרוב בושה ולהתעלם ממה שהלך שם. הוא פשוט קם מהמושב והתחיל להציק לאנשים רנדומליים, זה כלל זקן בן כמעט 65. אם זה לא מספיק אז כל הצעקות שלו היו טינופת אנטישמית, מהנוראיות ביותר.
כנראה שהקרחת שהוא ניסה להסתיר עם הכובע מצחיה גם לא הייתה מקרית...
אני לא בן אדם שנכנס לעימותים בקלות וניסיתי להיתעלם מהמצב קצת אבל הגיע רגע שלא יכלתי לשתוק יותר, אמרתי שאין מצב שאני נחשף לגזענות ואנטישמיות במדינה שלי ושותק על זה. fuck that! קמתי מהמושב נעמדתי לו מול הפרצוף, ממש סנטימטרים ממנו ואמרתי לו בנימה אגרסיבית שלא ישכח שהוא חי בישראל ושהיהודונים שהוא כל כך נהנה להשמיץ משכו אותו מהעוני המחפיר של רוסיה ושהוא יכול לחזור לשם כי תאכלס הוא זבל שלא יחסר לאף אחד.
באותו הרגע הכעס והזעם שלי השתלטו עלי לגמרי ואפילו לא חיכיתי לתשובה ממנו ולפני שהוא פתח את הפה שלו כנראה לקרוא לי יהודון, נגחתי לו בפנים וכיוון שהוא כבר בקושי עמד גם ככה הוא נפל על הריצפה כמו שק חרא ועדין היה בי חשק עז להמשיך אז בעטתי לו בצלעות עד שהתעייפה לי הרגל.
אשתו הזמינה משטרה, וכך גם הנהג שגם עצר בדרך בדיוק מול תחתנת המשטרה הגדולה שיש לנו בעיר. השוטרים הגיעו די מהר...הם רק היו צריכים לחצות את הכביש. אשתו התחילה לבכות לשוטרים ואותי לקחו באזיקים בסופו של דבר ושיחררו בהמשך הערב למזלי. הוא ואישתו הגישו עלי תלונה במשטרה והייתי בטוח שזה יגיע למשפט בסופו של דבר כי כן תקפתי אותו ואישתו הייתה עדה לזה אבל אחרי אתמול אני מרגיש סיפוק. הוא גם הרגיש איך זה לקבל מכות מיהודון וגם יצאתי מזה בלי תיק.
אז לאותו קצין שהחליט שזה בזבוז משאבים ולא מעניין את הציבור התיק נגדי, תודה לך :)

ולעניין רציני יותר, לכל אותם רוסים לא יקרים, או כל עדה אחרת שמגיעה לפה בגלל נישואים או קרבה ממש רחוקה ליהודי ויש לכם בעיה איתנו או עם המדינה הזאת. אני מוכן לפתוח מבצע התרמה בשביל לקנות לכם כרטיס טיסה בכיוון אחד חזרה לחור שממנו באתם יא טפילים!