בוקר טוב ושבת שלום אנשים!

אז אחרי אחר הצהריים של בטלה אתמול החלטתי לצאת בכל זאת אבל גיליתי שכולם עסוקים עם הנשים שלהם חוץ מחבר אחד. החברה שלו לא ממש רצתה כלום ליום הזה...סתם לשבת לשתות בחברה טובה.

נסעתי אליה לבית וקניתי בדרך בקבוק ווסקי, שוקולד לה ולבת שלה, קצת בירה כי היא לא שותה וויסקי וישבנו שלושתינו.

החבר הזה, זה החבר הכי טוב שלי שאני מכיר מגיל 8...היחיד שנשאר לי מכל החברים הוותיקים שלי שאני עדין בקשר איתו(טוב יש עוד אחד מגיל 15) ולמרות שהינו חברה מאוד מצומצמת מזמן לא נהנתי ככה. ישבנו ונזכרנו בתקופת הילדות שלנו. איך שאני והוא גנבנו פלאפון למדריכה בקייטנה שלנו...וכשאני אומר פלאפון אני לא מדבר על אייפון...אני מדבר על הטלפונים העתיקים האלה ששקלו 4.5 קילו. אגב בסוף מישהו מהקייטנה הלשין עלינו.

נזכרנו איך הינו הולכים מכות בתור נערים...וקצת בתור מבוגרים פה ושם :P

דיברנו על המשפחות שלנו וחברים משופים שלנו שכבר לא בקשר, איפה הם ואיפה אנחנו.

ברגע של שכרות החלטתי שאני מכין לכולם שקשוקה ויצא אדיר! הגעתי למסקנה שאני רוצה להיות אבא יום אחד...היה ממש כיף לדאוג לילדה שלה(בת 11 עוד מעט) ולראות הכרת תודה בעיינים שלה ולקבל הזמנה ליום הולדת שלה בתנאי שאני יכין לה שוב שקשוקה.

ברגע אחד של גאונות שיכורה, אחרי חצות החלטתי לדפדפף ברשימת הקשר שלי בווצאפ ולשלוח לכל הבחורות שם הודעת ברכה ליום האישה עם סמיילי של וורד. חלקן ידידות, חלקן כל מיני בחורות מהעבר וחלקן מההווה שלא ממש שמו עלי.

קמתי היום בבוקר, באופן מפתיע בלי הרבה האנגאובר למרות החצי ליטר וויסקי ואני מגלה שיש לי מליון הודעות בווצאפ. חלק מאותן בחורות סתם אמרו תודה וחלקן כנראה נזכרו איזה בררה הגברים בארץ וממש התלהבו מזה שנזכרתי בהן.

אלה שלא שמו עלי ממש עד היום פתאום מתעניינות לשלומי, אחת אפילו התקשרה כשישנתי. אלה מהעבר פתאום התחילו להיתגעגע ולרמוז שצריכים להיפגש ולדבר.

אז כן יום האישה היה טוב אלי...קצת אגואיסטי מצידי אבל היי...דברים טובים לא קורים הרבה אז אני שמח!

נסגור את הפוסט המאוד אופטימי הזה בתמונת מצב קטנה מאתמול.

אני קורא לזה: ליטר אחד, שני אנשים!

אז לכל הנשים פה, הרבה ברכות ליום האישה!