לא טוב לכם ביי.

היי, רציתי לפני הכל לפני שאני מתחילה לכתוב קטעים לתת רקע על עצמי כדי שתדעו כל מה שאני יכתוב פה הוא אמיתי ו השם הבדוי שלי יהיה דמי. אז 

קוראים לי "דמי" אני בת 13 מהמרכז,יש לי 2 חברות ששתיהן עולות חדשות אחת שנולדה פה ועברה לגרמניה בגל 2 חודשים וחזרה ואחת מרוסיה. אני התחברתי אליהן והן פה כבר שנה ואני ממש אוהבת אותן. אני מדיפה אותן שכל אחת כמוני מתמודדת עם קשיים חברתיים ועוד דברים... שעליהם תידעו בהמשך.טוב אז אני שמנה,שחותכת את עצמה,מכוערת,עם משקפים,אוהבת להיות לבד ושואפת לעזוב את הארץ הזאת! לא יודעת מה עוד להגיד אני לפני שנה בערך התחלתי לקרוא בלוגים של בנות שחותכות את עצמן ויש להן הפרעות אכילה. ראיתי זה נתן לי סוג של השראה אבל לא הצלחתי לממש את זה. פתחתי בלוג אבל לא על הפרעות איכלה וכל הדברים האלה ואני אפילו לא זוכרת מה השם של הבלוג חחח. בבלוג הזה אני מספרת כמעט כל יום לעדכן מקווה ממש מקווה כי אני לא רוצה שאף אחד מהמשפחה שלי יראה אותי מעדכנת פה. כי אני יספר עליהם. יש לי אינסטגרם,אבל אני לא נותן לכן סורי... חחח קיצר לא משנה אז העלתי תמונה עם חתכים וכתוב את בסדר וכן אז דודה שלי שעוקבת אחריי ראתה את זה ואמרה לאמא שלי. מאז ומתמיד היו לי מחשבות על מוות זאת גם הסיבה שהייתי בטיפול אצל פסיכולוגית ופעמיםם או שלושה הלכתי לפגישה בנס ציונה. יום אחד הייתי עם החברה שלי העולה החדשה שקוראים לה שוש (שם בדוי) וישבנו עם סטודנטית מהפרויקט מסע שהיא אצלנו בבית ספר והראתי לה את החתכים אבל כמובן שודם אמרתי לה שלא תגיד לאף אחד! וכמבון שכמו סתומה האמנתי לי !!!!!!! היא הלכה וסיפרה לסגנית הסגנית סיפרה ליועצת והיא לקחה אותי אליה וחדר והתחילה לתחקר אותי ואמרתי לה שתמיד היו לי המחשבות על מוות והיא אמרה לי ללכת להביא את הסכין שלקחתי מהמחדד ואמרתי לה שאין לי ובאמת לא היה לי בבצפר אז לא נתתי לה. ככה לאט לאט התחילה המשפחה לדעת ולהגיד לי "משוגעת"! "יואוו תפסיקי לעשות את זה" וגם ילדים בכיתה שלי ידעו אבל הם לא אמרו לאף אחד! היועצת לקחה אותנו הבנות לשיחה והתחילה לדבר היא הזכירה אותי אבל לא אמרה מי זאת כי לא כל הכיתה ידעה. והיא התחילה להגיד שזה יכול לדרדר אותנו לשתייה ולעישון וכל אלה והמורה התחילה לתת דוגמאות. טוב אז חפרתי אני רוצה להגיד לכן שעל ההפרעות אכילה שיהיו לי מהיום הם לא ידעוווווווו אני ממש מקווה. מקווה שאהבן ושתמשיכו לקרוא.