לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

FIX YOU



Avatarכינוי:  Another Love

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2015

מותר לי


מותר לי לא להחזיק את הבטן בזמן הריצה.
ומותר לי להתעייף מהריצה.
ומותר לי גם להחזיק את הבטן, גם אם זה לא נובע ממקום חיובי.
ומותר לי להכנס לפייסבוק.
ומותר לי לכתוב מה שבא לי.
ומותר לי לחשוב עלייך.
ומותר לי לאכול ולשתות.
ומותר לי לכתוב במחברת הזו, גם אם זו לא הפעם הראשונה ביום.
ומותר לי להיות עצבנית.
ומותר לי לחשוב,
את כל סוגי המחשבות, מפה ועד הודעה חדשה.

היציאה לחירות. איפה? איפה החופש הזה? 
נכתב על ידי Another Love , 10/4/2015 19:33  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סדר פסח במגירות


בין כל הבלאגן, המדבקות והשטויות, התמונות והברכות, בין האבק והג'יפה. אני לא מסוגלת להתנתק מזה.
סרט מדידה.
ברכה מאודליה לקראת השחרור מהאשפוז.
תמונות שאני רזה.
מכתב שחרור.
אישורים רפואיים.
תרגיל בפסיכודרמה.
הפנייה.
המחברת שלי.
יומני אכילה.
תפריטים מדיאטניות.
'דגשים לאכילה נכונה'.
מרשמים.
כדורים.


הרבה כאב. זיכרונות בלי סוף, הצפה שכזו. הכל עולה. אני לא שוכחת כלום. לא עבר הרבה זמן, מה שגורם לזה עוד יותר להיות חי. פשוט חי בתוכי. במגירות האלה, הכל צף. מה יש לי אומץ לזרוק. מה להשאיר. דברים שאני לא יכולה להפרד מהם, עדיין..
זכרונות שאני רוצה לשמור חזק. את הכאב והתסכול והזעקה לעזרה והשפל וכל הבלאגן והייאוש הזה שהיה שם. ואולי הוא עדיין פה.
זה לגיטימי, נכון? זה בסדר שאנשים רוצים להכאיב לעצמם לפעמים. זה בסדר שקשה לשכוח. מותר לי לבכות ולהכאיב לעצמי. מותר לי להזכר בכל הכח. 

אבל איך לעזאזל אני יוצאת מזה..
או שאני אשאר תקועה לנצח. עם כל ה'תגיות' האלה שמודבקות לי למצח.
חולת נפש עם הפרעת אכילה. תת משקל. זקוקה לטיפול פסיכיאטרי. תנאי להתנדבות-המשך טיפול אצל רוני. OCD. אובססיות. לא שולטת בעצמה. מזיקה לעצמה. 'הפרעות אכילה וניסיון פגיעה עצמי בעבר'. פיצול כלשהו. דיכאון. 
אויש די כבר, תסתמי. הכל בסדר. זה כלום. את סתם שמנה ומטומטמת, לא יותר מזה. אם רק הייתי מצליחה לחזור לתת-המשקל הזה....

חג שמח לכולנו.
 

נכתב על ידי Another Love , 3/4/2015 15:24  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  


© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לAnother Love אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Another Love ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)