פסוקו של יום

רציתי לכתוב כאן משהו, להגיד. אבל לפעמים לא יוצאות לך המילים מהפה ואתה כבר משתגע. נכון, לא כתבתי הרבה זמן כאן, הרבה מאוד. אבל עברה תקופה של זמן שבו החלטתי עכשיו שהגיע הזמן לכתוב שוב, אולי השלב החשוב ביותר מאז שאני כתבתי בפעם האחרונה כאן, כבר שלושה חודשים מאז לא כתבתי. כנראה לא הייתי יכול פשוט לשבת ולכתוב יותר. זה דיי מוזר, אבל אני מתחרפן וגם דיי משתגע. כאילו מישהו פשוט מונע ממך. אחרי הכול, הנה אני, וכאן אני חייב להודות: כל-כך התגעגעתי לזה. אני רוצה לכתוב. אני רוצה למלא אותך, בלוג יקר שלי, כל עמוד, פשוט לכתוב כל שניה!

אני שמח שכתבתי, כי אני אוהב את זה, וגם אותך בלוגי היקר.