אבד בים,

נחת בידיה של גזל

בין ציפורניה

• נשרים היא מאכילה

אין אבן ששרטה אותו,

שהיא לא שברה

אבד בג'ונגל,

כשגזל גססה,

אבל למד הרבה דברים,

שנמרה אולי לא יכלה

כנראה מעולם לא יכלה

כנראה מעולם לא ידעה

כי הוא חלק מהגונגל עכשיו

והיא -

חלק מהאדמה

עד הקוראן הוא הגיע,

עמוק יותר ממה שהיא אי פעם יכלה

אם תחתוך את אחותך

על רקע כבוד האהבה

הדם שיזול ממנה יהיה בצבע סגול

החיים שילקחו יהיו בצבע של קנאה

אולי

רק אולי

את הבחור שהיא לקחה

רצית בשבילך?

יי שמור על ילדינו

כי אנחנו קצת מוגבלים כזה

שרים מתוך ספר

במקום להרים ארגזים

יי שמור על ילדינו

כי אנחנו לא כל כך בוגרים

אנחנו עדיין מאמינים

בחברים דמיוניים

אז שמור יי על ילדינו

כי אנחנו לא כל כך יכולים

אנחנו עסוקים בלהתחיל מלחמות

ולהצביע על מתים

אז יי שמור על ילדינו חיים

כי אנחנו קצת מבולבלים

קצת דם

ואנחנו משתגעים

מתחילים למלמל

לעצמינו

במקום להסתמך על מה שהשגנו

מאחלים למזל

מיי

שבבקשה יקשיב

כי ממילא אין מי

שיקשיב לנו

תביאי אחד

תביאי

שניים

כסף?

כסף זה לעשירים

אני?

אני משריצה דגיגים

עד שהם גדלים

והופכים

ללוויתנים

שלועסים ולועסים

ואני?

פותחת ופותחת

מתבזבזת

בחוסר זמן וכעס

עד שאני

מזדקנת

וכבר לא פותחת

רק ריקה

נותנת ללוויתנים לשלם לי על דירה

מי אתה?

מצחין לי את המכונית

בריח המתים שלך

מנשק לי את הפה

טעם של עורבים

מדבר על ערבים

מסריח מגופות

של ערכים מתים

כשאבא שלך הכה אותך

הוא היה גופה

ידיו החזקות הטביעו בך

ריח

את הריח של נשמות אבודות

כשאמא שלך קיללה אותך

מריאותיה יצא פיח

אפור ושחור

של בני אדם שרופים

עבור מה?

ערבים מתים

כל כולי רצונות

עצובים

שלא שלי

לא בחרתי

בחרו בשבילי

לא רציתי

רצו למעני

כל כולי ידע

שלא בחרתי

כל כולי

עצבות

לא שלי

של אנשים אבלים

קולות

של אנשים נרקבים

תמיד חשתי מתחת לעור

את הדגדוג

כשראיתי עורבים מתנשקות

תמיד חשדתי מתחת לעצמות

את העקצוץ

כשראיתי עורבות נלחמים

על חיים

תמיד נשברתי מתחת לעיניים

של האל הכל יכול

המשתין עליי

מיץ תפוזים כחול

ושותה נמס בבוקר

כדי להסתכל בעיניים הסוטות

מתחת לחצאית

הג'ינס שלי