אני צריך להפטר מהמחויבויות

אני צריך להפטר מעצמי,

איכשהו

8 דקות של שעון מתקתק

ואני אוכל לעצמי את הידיים,

עד העצמות, אני מבטיחה – אני אוכל הכל,

אם לא -

יבוא שוטר ויאכיל אותי בכוח

ואני לא יודע כמה אני מסוגלת

הלחץ, הפחד והכאב

מוחצים אותי מתחת לבשר

המאוד דק

אני חושבת שאני שומע את קול

המלאכים שמשחקים

בסופר מאריו,

אולי הם יתנו לי להצטרף

אני צריך להפטר מהכאב הזה איכשהו,

אז הנה שיר.

אז לא אוכל לסלוח לעולם

הטינה תישאר אצלי בנשמה

ותתחיל

לכרסם: כמו אוגר,

ששם פטריות רעל,

מתפוצצות

השטן בכבודו ובעצמו

אז לא אוכל לסלוח לעולם,

אז מה?

הטינה תישאר אצלי בקיבה,

ותתחיל להריץ מחשבה אחרי מחשבה,

מה היה ואיך יכול היה,

מי הוא חושב שהוא

ומי אני בעצם חושב שאתה

אז לא אוכל לסלוח לעולם,

כי הרסת לי משהו מיוחד,

הטינה תישאר אצלי בכבד,

ותסנן את כל האלכוהול

שאני זקוקה לו כדי לגרום

לכל

זה

לעבור

כבר

גם אם תידבק לשוני לחיכי,

לפחות לא ארגיש

את הבגידה,

את הצריבה,

שלך – ירושלים

אהובה לרגע,

אינטימית עד העצמות,

שלי, שלי ושל ישראל

גם אם אשכח את ימיני,

לפחות לא ארגיש

את הנשיקה

ששברה אותך ירושלים

שברה אותך

שברה שברה שברה

אותי לשניים

גם אם אשכח את כל היופי

והכיף שבעולם

גם אם אשכח את כל הסקס

והפוטנציאל שבינינו

הכאב עדיין

ישרוף

יבער

יכלה

אותי, אותי ואת ישראל

לא סיימת תואר?

אחרי 6 שנים?

כמה לא צפוי

אולי היית צריך להיות

צייד ציפורים

מפריך

יונים

מפריך

השערות

מפריך

בניינים

מפריך

ציפיות

מפריך

סדינים

מטייל

מתחת לעננים

מאז שהפסקתי לקחת

אני כבר לא ישנה

או ישנה יותר מדי

או אבודה בין המיטה למטבח

כלואה במין מעגל

של

סמים

אז מאז שהפסקתי לקחת

כבר אין

ארנבים שלוחשים לי באוזן

אני בדכאון שקשה לי

מאז שהפסקתי לקחת

רק בא לי אלכוהול

כבר לא בא לי לכתוב

בא לי רק לשבת

ולבכות

ולשבת

ולשכב

ולישון

ואז פתאום

אני נגמרת

ההוא שלא רציתי

להיות ידיד איתו

ההוא שלא רציתי

לא לשכב איתו

שלא יכולתי

לעצור אותי

כי רציתי

רציתי

אותו

ההוא שלא רציתי

לעזוב אותו

אבל כשחזרו אלי עשתונותי

הבנתי

שלא רציתי

לנסות

הבנתי שלא יכולתי

יותר להלחם

ההוא שלא רציתי

לא רציתי

בכלל

להעלם

תמיד חשתי מתחת לעור

את הדגדוג

כשראיתי עורבים מתנשקות

תמיד חשדתי מתחת לעצמות

את העקצוץ

כשראיתי עורבות נלחמים

על חיים

תמיד נשברתי מתחת לעיניים

של האל הכל יכול

המשתין עליי

מיץ תפוזים כחול

ושותה נמס בבוקר

כדי להסתכל בעיניים הסוטות

מתחת לחצאית

הג'ינס שלי