Your time will come

הייתי בירושלים... 
קיבלתי תעודת זהות, ביחד עם כולם.
יום מתיש, כל כך כל כך מתיש!!
משעמם, מציק, נטול אייפון בחלקו האחרון, מתיש!

וביחד עם זה, כל כך מיוחד.
"זה סתם לפוזה, אין לזה שימוש מיוחד בגיל הזה" 
"אתם לא מבינים שאין על מה להתרגש"
"את תיראי כמו רוצחת שכירה ולא משנה כמה איפור שמת"
"חה, לי כבר יש"
לא משנה מה תגידו, אני חיכיתי לרגע הזה והתרגשתי כשקראו את השם שלי לעלות ולקבל אותה.
וכן, זה לפוזה.
וכן, אין הרבה שימוש לת"ז חוץ מלהשתמש בה בתור "ארנק שטרות" בגיל הזה.
וכן, אני מתרגשת על כלום.
ולא, אני לא נראית כמו רוצחת שכירה, תאכלו תחת.
וכן. גם לי כבר יש!

אז להסתובב בכנסת, בהתרגשות עצומה.. לכחח בגרון, לחייך אל שאר השכבה..
להגיד "אני אזרחית חוקית במדינת ישראל"
כן...
זה בהחלט היה יום מתיש.

חח כן, החלק של לקפל אותה על שני צידיה ולהכניס אותה לכיס האחורי בהחלט סיפק את כולנו