פעם, כשהייתי חולה - עד אחת וחצי בצהריים ולפעמים קצת אחרי, היה לי שקט. פור גאד סייקס, היה לי לפחות קצת פרטיות.
לגור אצל סבתא זה שיטי.
אני לא יכולה לחכות שזה יגמר.
חוץ מזה שאנחנו 6 נפשות בבית של 4 חדרים, במקום 5 בבית של פאקינג 5, לגור אצל סבתא פנסיונרית חולת ניקיון זה פאקינג חרא. כי אם אני חולה - לפחות אני לא מתה מספיק בשביל לטאטא, לסדר, לשטוף, לארגן ולנקות כל פינה בבית הקטן, המזורגג והמצוחצח להפליא הזה!!!!
אני רק מחכה לרגע שנעבור לבית החדש. למה אני לא יכולה להירדם ולהתעורר באוקטובר עם עצירה קטנה באוגוסט לפולין? :'(
געגועים לפינה השקטה שלי 

אולי עם תלבושת פאקינג חמודה הייתי מרגישה עוזרת בית טובה יותר :(