Your time will comeתחייכו, בבקשה?
תודה :) |
כינוי:
בת: 29
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יוני 2013
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2013
אוף... רע לי רע לי רע לי...
ככל שאני עוזרת ליותר אנשים ומחייכת יותר - ככה רע לי יותר. וזה לא עוצר, זה פשוט לא מפסיק. זה כמו רעל... הוא מתפשט לי בורידים, הוא הולך ומותח כל גבול שהגוף שלי יכול להכיל. הוא מרוקן אותי מפנים. אני מחכה רק לרגע שהוא יגיע לי אל הלב, הרעל האיטי הזה... שהסיוט הזה יגמר כבר. אנשים אוהבים להכאיב לי... אנשים אוהבים לדקור אותי בגב, ובין השכמות, בגב התחתון ולסובב אותי ואז לדקור בבטן, וברגליים, בידיים, בחזה, לפספס את הלב במילימטר... הם אף פעם לא פוגעים בלב, תמיד מסביב. לא כדי להרוג אותי, סתם כדי להכאיב עוד קצת. בבקשה, שזה יגמר... אני לא יכולה יותר. אבל זה לא עומד להיגמר, נכון? דיכאון בחיים לא נגמר. הוא רק מתחדש.
| |
|