לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Your time will come

תחייכו, בבקשה? תודה :)

Avatarכינוי: 

בת: 29





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2013    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2013

ארבעה חודשים אחרי פולין - מכתב בדיעבד


ירין היקרה, 

היי, אני מקווה שאת לא לחוצה מידי, מתוחה מידי או מתרגשת מידי – למרות שאני יודעת שאת כן, הייתי שם, אני זוכרת את התחושה הזאת.
זה החלום שלך, לטוס לפולין, לגלות את נבכי סיפור היהדות אפוף המסתורין והשתיקות, לראות במו עינייך את שאריות הזוועה שהתחוללה באירופה. אני מקווה שתפיקי הרבה מהמסע הזה, שתמצאי את מה שאת מחפשת.
אני לא אשקר לך, זה עומד להיות שבוע ארוך ומתיש, תכיני את עצמך למסע שידרוש ממך הרבה כוחות נפשיים, את תראי מראות שיגרמו לך להתפרקות ולשינויים בדרך בה חשבת עד היום, זה מסע עצוב ובמידה מסוימת, לפעמים גם שובר – אבל הוא גם יבנה אותך מחדש, בדרך שלא תאמיני, זה יהיה מסע של תגליות חדשות, לגבי עצמך והחברים שלך, בין אם הקרובים ובין אם הרחוקים, על העם שלך והעבר שלו, זה יהיה שבוע של בכי וצחוק, של אבדות והתחדשות.
זה יהיה מסע מדהים.
עומד להיות לך קצת קר, או לפעמים הרבה, וזה בסדר – אל תדאגי, הקור הזה יזכיר לך שאנשים הלכו שם, עם פחות שכבות ממך וכמעט עירומים, רועדים מקור וצועדים אל מותם, ואת, את צועדת אל חייך, את צועדת כדי להעביר הכל לדורות הבאים.
תכיני לך טישו, זה עומד להיות שימושי. התמונות שתראי לא יצאו לך מהראש בתקופה הקרובה. את תראי ערימות על גבי ערימות של זיכרונות מוחשיים שאיש לא מסוגל להסביר במילים, דברים שכבר שבעים שנה נחים במה שנקרא כיום מוזיאון היהדות הגדול בעולם. כשתחשבי על זה, תביני שאת מביטה בחיים שלמים של אנשים שלא הספיקו להשלים אותם, ותדעי בסתר ליבך, שאת חיה אותם בשבילם. כשתשמעי סיפורים עצובים, על הורים ומשפחות שהתפרקו ותבכי, תדעי שאת בוכה על אנשים שלא היה מי שיבכה על מותם.
יש לך בתיק מחברת שקנו לך למסע, של הנסיך הקטן, אני שמחה שאת לוקחת אותו איתך אל המסע הזה, הוא החבר המתאים ביותר למסעות במקומות רחוקים. בין אם תצליחי לכתוב שם ובין אם לא, הסיפורים יישארו בראשך, לעוד הרבה זמן.
קחי את הזמן הזה, תני לדברים לקרות בסדרם.
גם במקומות שלא תצליחי לראות בבירור את מה שקרה, מלבד חורבן, מוזיאון או אפילו אנדרטה – תזכרי כי מאחורי כל הדברים הנראים לעין, יש דבר מה גדול יותר; כל דבר הינו נתיב, שער או חלון הנפתח אל משהו אחר.
אני מאמינה שמהמסע הזה תחזרי בוגרת יותר, חזקה יותר.
עם כל הכוחות הנפשיים שהמסע הזה גוזל, הוא מחזיר אותך אל הארץ מלאה במאגרי כוח מחודשים.
אל המסע את יוצאת עם הרבה שאלות, ואני יודעת את זה – לחלקן אני אפילו מצאתי את התשובות – אבל אני מאמינה שלא נגיע אל אותו המקום אם אגלה לך את הכל כבר עכשיו.

אני מאמינה בך,
בהצלחה,
אני. 

נכתב על ידי , 20/12/2013 19:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



13,152
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לפנדה לנצח אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על פנדה לנצח ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)