ראיתי עכשיו את הסרט "stuck in love" - שהתרגום שלו ממש גרוע אז אני לא אציין אותו, אבל זה על משפחה של סופרים בעיקרון... והיה אפשר להבין מאיפה הם הגיעו לשם, כל אחד מהם. ותוך כדי הסרט חשבתי לעצמי, מתי אני התחלתי להתעניין בכתיבה?
מתי זה התחיל להשפיע על החיים שלי בדרך כזאת שלא ניתן לחזור אחורה ממנה?
אז אני זוכרת שבגיל 8 התחלתי לנהל יומן, וכתבתי בו אחת לכמה ימים, אבל בגלל שאני לא אדם של סדר וארגון, הפסקתי לכתוב בו באופן סדיר בערך בכיתה ה' או ו'... שזה מכובד, אבל אני בהחלט לא חושבת שמשם זה התחיל.
אני אפילו לא חושבת שזה התחיל מהעובדה שאני קוראת ספרים בלי סוף.
ואני זוכרת שהייתי מספרת סיפורים לאבא שלי, הוא גם אמר את זה עכשיו... הוא אמר שתמיד הייתי יצירתית, ואני אפילו זוכרת שכתבתי שירים מגיל 4 בערך (יש לסבתא שלי עדויות לזה בבית על דפים שהצהיבו עם הזמן) אבל גם משם... לא יודעת, לא נראה לי שמשם זה התחיל.
אז ממה.
אני זוכרת שקראתי סיפור של ליאת רוטנר ואמרתי לעצמי שאני גם רוצה לחיות כאלה חיים, בפנימייה. ומשם התפתח לי הרצון לגור בפנימייה אבל אוף, זה עדיין לא הנקודה.
בכיתה ז' כתבתי "סיפור" על איך הכרתי את הילד שאהבתי באותה תקופה ואת כל ההתרחשות שהייתה בנינו. אבל אני לא זוכרת מה הוביל אותי לעשות את זה, את ההתרגשות, את הרעד באצבעות...
יכול להיות שבפעם הראשונה שכותבים לא מרגישים את זה?
אני לא זוכרת, וזה ממש מתסכל אותי.
אני מאמינה שאני אמצא את הרגע הזה, שישבתי ואמרתי לעצמי שאני עומדת לכתוב סיפור. שזה מה שאני רוצה לעשות, להיות סופרת (כתחביב, כי החלום, הוא עדיין ותמיד יהיה רפואה)
לכותבים בנינו, ולאלה שאשכרה קראו את החפירה הדבילית שלי, אתם זוכרים את הרגע שכתבתם בפעם הראשונה או שהתחלתם להתעניין בזה, או שאני לא לבד בזה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
