Your time will come

אז מסתבר שחצי מהזמן הייתי מעולפת. 
והקאתי.
ואני דפוקה.
וכל מסיבת הסיום הזאת וכל האפטר וההכנות לנשף וכל מה שטרחתי גרם לי למין תחושה דפוקה של היי כזה, כאילו היה רגע שבו לא שנאתי את התיכון. זה כל כך צבוע מצידי.
אני מרגישה כל כך מושפלת ודפוקה.
איכס.
שכחתי לחודשיים בערך כמה שנאתי את הכל, כמה סבלתי בשנה האחרונה, כמה שנאתי את החיים עצמם בשנה הזאת.  

מרגישה טיפשה ומלוכלכת. 
איכס.
אוף.

עכשיו זה בול הזמן לברוח מהארץ.
למישהו יש המלצות?

עריכה 00:32
אמא כועסת על משהו אחר בכלל...
"אני פשוט עושה רפלקציה על כל מה שקורה איתך ואני פשוט..."
"כן כן הבנתי, אני חסרת אחריות וטיפשה וחבל שאני קיימת בכלל"

 איך אני תמיד יודעת לומר את הדברים הכי חכמים שיש, אה?
כישרון יואוו