הצלחתי להקדים גיוס בפסטיבל מתגייסים שהיה, הוציאו לי צו גיוס חדש, אבל אני צריכה לאמת את זה עם מיט"ב, כי ידוע שהם עילגים. בכל אופן, 11 יום לגיוס. אני מתרגשת כמו ילדה בת ארבע שקיבלה הרגע סוכריה.... הרבה אומרים לי להפסיק לצפות, ולהפסיק להיות כל כך מורעלת, כי זה מה שיגרום לנפילה הגדולה, כשאני אבין שההיגיון נשאר על שביל הגישה לש"ג. אבל אני לא מצליחה. אני מתחילה דרך חדשה. אני פותחת דף חדש. מלא שואלים אותי למה להקדים גיוס, למה לא ליהנות מהחופש, כשאני מתגייסת עכשיו לשירות של שלוש שנים קרביות... וואלה, היו לי עד עכשיו 6 שנים שרובן היה חרא, אני רוצה להגיע כמה שיותר מהר לשלב הבא, כי אני כבר יודעת איך אני עומדת לתקן את הטעויות של פעם. יש לנו קבוצה בוואטסאפ, של כל מי שמתגייס איתי - גם בנים, שמתגייסים אחרינו וגם בנות שמתגייסות איתי ובנוב' ואחת גם ממרץ... ויש שם איזה אחד שהוא בול הטייפ קאסט שלי. בול. אחד לאחד. חתיך. משקפיים. גבוה. גוף טוב. שחצן.
מצחיק. יהיר. לב טוב. מניאק. נרקיסיסט. כל התכונות שאני נמשכת אליהן, בבן אדם אחד. אמרתי לאחד הבנים בקבוצה (שאני קוראת לו קופיף והוא קורא לי תנינה חחח), שאם לא היה לבחור ההוא אופי של נעל עקב אולי לא הייתי נרתעת ממנו כל כך.
אני יודעת שקל לי כל כך להימשך לאידיוטים כמוהו, ואסור לי. אסור לי שוב. יאללה, דרך חדשה, טיפוסים חדשים. לא חוזרים על טעויות מהעבר. אני נינה בריאה עכשיו, אני חזקה, ואני תותחית... שלוש שנים של שירות משמעותי מתחילות בעוד שבוע וארבעה ימים. בעוד אחד עשר ימים.
בעוד מאתיים שישים וארבע שעות. בעוד...
טוב, הגזמתי חח
בעוד. :)
זה שיר מעצבן, היא מעצבנת. אבל אני אוהבת את השיר הזה.
היא מעצבנת אותי כשהיא אומרת דו דיססססססס וההודה הודה הזה שלה אעהאעאעהא