Your time will come

הייתי בירושלים... 
קיבלתי תעודת זהות, ביחד עם כולם.
יום מתיש, כל כך כל כך מתיש!!
משעמם, מציק, נטול אייפון בחלקו האחרון, מתיש!

וביחד עם זה, כל כך מיוחד.
"זה סתם לפוזה, אין לזה שימוש מיוחד בגיל הזה" 
"אתם לא מבינים שאין על מה להתרגש"
"את תיראי כמו רוצחת שכירה ולא משנה כמה איפור שמת"
"חה, לי כבר יש"
לא משנה מה תגידו, אני חיכיתי לרגע הזה והתרגשתי כשקראו את השם שלי לעלות ולקבל אותה.
וכן, זה לפוזה.
וכן, אין הרבה שימוש לת"ז חוץ מלהשתמש בה בתור "ארנק שטרות" בגיל הזה.
וכן, אני מתרגשת על כלום.
ולא, אני לא נראית כמו רוצחת שכירה, תאכלו תחת.
וכן. גם לי כבר יש!

אז להסתובב בכנסת, בהתרגשות עצומה.. לכחח בגרון, לחייך אל שאר השכבה..
להגיד "אני אזרחית חוקית במדינת ישראל"
כן...
זה בהחלט היה יום מתיש.

חח כן, החלק של לקפל אותה על שני צידיה ולהכניס אותה לכיס האחורי בהחלט סיפק את כולנו

תחייכי, בבקשה?

כואב לי. 
תשמחי, בבקשה?

לא יכולה.

תעצמי עיניים.
לתמיד? חח
לרגע אחד, אל תתחכמי. תדמייני רגע...
אני מדמיינת תמיד
נו, תדמייני שיש את השמש, והיא מחממת אותך.
היא לא יכולה, היא שורפת אותי.
אז שימי קרם הגנה
זה בבית
נו!
שנייה, יש לך מזל שאני תמיד סוחבת את זה איתי בקיץ
יש לך בדיחות טובות לפעמים?
תלוי במצב רוח
תדמייני שהכל טוב
חבל שזה נשאר בגדר דמיון
את רוצה מכות?
אפשרי...
תמצאי את הנקודה הטובה הזאת.
היא משחקת איתי מחבואים
אז תהיי סופרת טובה ותמצאי אותה.
אני לא רוצה להיות זאת שבורחת ממנה.
לבנתיים זה מה שאת עושה
די כבר!
זה מה שאני אומרת לך כל הזמן!!

נו, מצאתי. מה עכשיו?
מה את רואה?
עולם של פנדות!

חח אני שמחה

אבל זה לעולם לא יקרה... פנדות הן יצורים אכזריים.

אבל הם נראים כל כך מתוקים!

מטעה, אני יודעת.

ממי נפגעת?

אני משתדלת שלא.

שלא להיפגע?

שלא לדבר על זה. 

למה?

כי אז אני אתחיל לבכות. שוב.

אז תשלטי בזה.
את מכירה את הנקודה הזאת שבה את מתחילה להיות אדישה לדברים?

כן, ברור.
אני לא רוצה להגיע לשם, אז אני בוכה.

זה טוב?

זה עדיף.
 

איש מסכן :( 

 

עריכה: 
טפיייייי עליייךךךך ילד קקקהההה 
לא שווה יחס של אף אחד בעולם הזה. 
במיוחד לא שלי. 
במיוחד לא שלה. 
אני מרחמת. 
כן. על שניכם. 
פתטי.