ואז אומר שזה "לא משנה" אחרי בול שניה ורבע
ואז כשאני שואלת למה לעזעזל התחלת לומר לי אם זה לא משנה אתה לא עונה
כמובן שאני צינית. כמובן שזה מובן כבר.
אין לי כבר כוח להגיד כמה שנמאס לי ממך, כי כל פעם אני רבה איתך ומגיעה לאותו מצב
ששוב לא נמאס לי ממך
ואז אתה עושה משהו ממש ממש טיפשי
ואז כן
שוב נמאס לי ממך מחדש
אתה מצליח לזכות בתואר הזה בעוד שהמון אחרים טוענים לכתר ולא מספיקים לקבל אותו
כי אתה שוב מופיע לי בחיים
כשאני אומרת לך שאני עדיין תקועה עליך, אתה שואל איך יכול להיות שלא המשכתי הלאה
וכשאני אומרת לך שהמשכתי הלאה אתה אומר "מה נהייתי מכוער?"
זה כבר לא קשור אליך, ממזמן לא.. אני פשוט לא מסוגלת להחליט עם עצמי מה קורה לי
היום חיבקתי אותו אחרי שאמרתי לו מזלטוב..
למרות שלשניכם יש יומולדת באותו יום(צירוף מקרים מדהים שרק לי יש מזל להתקל בו) ותיכננתי לומר לך מזל טוב ראשון(שוב כמו מטומטמת) אתה לא באת
לכן הסתפקתי בלומר לו מזלטוב יפה כזה ופשוט בבוקר
ואז אחרי שיעור מתמטיקה אמרתי לו שאני לא לומדת שעתיים אחרונות ואני הולכת הביתה
אז הוא הביא לי יד כאילו לתת כיף ומשך אותי אליו
וחיבק אותי וזה אמנם רק חיבוק ואני אמנם סתם קטינה מתלהבת
אבל זה הרגיש ככ נכון ואמיתי
ואני ככ כועסת על עצמי שאני מרגישה שזה הכי נכון שיש
ותמיד אומרת שאני בקטע שלו כי ככה באמת חשבתי שהרגשתי
אבל חוץ מזה שזה הרגיש נכון ואמיתי, לא הרגשתי כלום
התרחקנו, הסתכלנו אחד על השנייה והחלפנו חיוכים
ואמרתי בי בפשטות והלכתי הביתה
אבל זה בכלל לא היה פשוט
חשבתי עלזה כל הדרך הביתה חזרה
והגעתי למסקנה
אני לא יודעת מהי
אבל אני בטוחה שעמוק בתת מודע המפגר שלי אני יודעת
דרך אגב, תהיה בטוח שמחר אני אתפוס אותך לשיחה ואני הולכת לגלות מה לעזעזל אתה מנסה להגיד ואינך ביצים לסיים תמשפט
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
