אני אוהבת לעבוד.

במיוחד כשהעבודה קשה לי פיזית, מכאיבה, גומרת לי את הגב והרגליים, 

אני אוהבת להיות מותשת.

למה?

כי כשאני עובדת וכואב לי אני לא חושבת, כשאני לא חושבת אני לא בדיכאון.

יש אנשים שחותכים בשביל שהכאב הפיזי יגבר על הכאב הנפשי,

אני מעדיפה לקרוע את התחת בעבודה.

ולא לחשוב.

לא על כמה אני טיפשה,

לא על מה הדבר הטיפשי הבא שאני הולכת לעשות,

לא על האנשים הטיפשיים בחיים שלי,

לא על חיי הטיפשיים בכלל.

הדבר היחיד שאני חושבת עליו בעבודה זה איזה שולחן ביקש מה ואיזה שולחן צריך לנקות ומתי נגמרת המשמרת וכמה כואב לי הגב.

וזה הכל.

הבריחה

הכי

טובה

בעולם.