פופאיי

תענה לי,

אתה מרוח על המיטה עם לשונות ריח של זיעה,

וחולם על המחר ומקווה אל האתמול,

וחי את ההווה?

תענה לי,

ילדים קטנים קופצים לך מול המסך,

וטוענים שהם קוסיות,

ומנסים למכור לך סוכריות בזול?

תענה לי,

יש לך כלב בבית-קברות,

וציפורים בראש,

וחתול בבטן,

ועגבניות במקום עיניים?

הו, כמה הם דיברו, על המחר, על ההווה,

ילדים קטנים כבויי עיניים,

שלא יודעים בין ימין לשמאל,

ומתרגמים כל דבר לשפת הסרטים.

ילדה קטנה חולמת לתת לך פרחים.

היא תמיד רצתה לתת לך פרחים,

אדוומים, קוצניים.

ילדה קטנה אולי מחלקת פרחים לכל מי שמוצא חן בעינייה,

ויש לה אגרטלים שלמים.

העיניים שלה נוצצות ושפתיה מגירות ווזלין.

ילדה קטנה תעשה הכול בשביל לעשות, בשביל לעשות...

גם אם היא לא מבינה, גם אם זה שרמוטי מצידה.

מפשפשת בארנק ומוצאת שפתון מלפני שנים,

איך נפלו גיבורים...

וגיבורות התרסקו לכל הרוחות.

נעשה בדק בית ונראה מה נמצא,

ילדות קטנות עם פרחים,

שדים בלי עיניים,

גיבורות גדולות עם משקפיים,

ילדים כבויי עיניים,

ארגזים של תחמושת ועובדים סוציאלייים שניגבו לעבריינים את התחת,

את הכול נמצא, באריזה יפה, עם לבבות משוקולד,

נייר צלופן אדום וסרט סגול.

יושב לך על הנשמה כמו רימות בבשר,

ככה בונים חומה?

מה מתרחש בתוך הראשים המעוותים שלהם,

אלה שחושבים שהם מאוד חכמים...