פופאיי

תינוקות הם דבר ביישני,

שאין בו דבר מלבד אהבה,

והיכולת להתפתח איתה

וכשאני בא אלייך בחצות הליל, שוב,

אני מוצא אותך בוכה,

על מה את בוכה?

על התינוק שלך שלא נולד,

ואנשי הצללים כל הזמן דופקים בדלת

הם באו לעשות אותך בובה,

ולעשות אותי גופה,

אבל אני לא פוחד מהמוות,

ואין לי דרך לשנות את הגורל הכתוב שלך

הם אמרו שאני אמות במיטתי,

וזה לא יהיה כל-כך כואב,

ואחרי זה...

אבל אנשי הצללים עוד דופקים בדלת,

וגם אם יש לך רעיון מוזר בראש,

הם כבר ידעו שתחשבי עליו,

הם יודעים הכול

לאן הלכו לאיבוד 72 מיליון שנה,

ומה היה כאן לפני

יש כאלו שיודעים דברים,

ישויות שבאו ממקומות רחוקים,

להבנה שלי ושלך,

והם מתחזים לאנשים רגילים,

הם אפילו נראים טיפשים,

כדי שלא יציקו להם

אבל הם יודעים בפנים ובחוץ,

וגם הפוך,

ויכולים לנווט ביתר קלילות,

במרחב ובזמן, 

ובנסתר מהעין

ואני חושב שבעצם ההוכחה הכי גדולה שהם קיימים,

היא שאין הוכחה אחת שהם באמת קיימים

הרי ניתן להוכיח דברים לא קיימים,

למה לא ניתן להוכיח אותם?

כי הם קיימים

ובעצם יש הוכחות,

אבל הם מוסתרות

מעיניים בלתי מזוינות.