פופאיי

גם אני יושב בשלולית,

וקר לי קר עד הצוואר

גם אני מטפס על ההר,

ורואה הכול כל-כך מוזר

גם לי יש זמן להסתלבט,

עם שוקו ולחמנייה, אני נכנס לסוטול

גם לי יש ידיים דביקות,

שנדבקות אליהם כל מיני שטרות של כל מיני אנשים

גם אני שם מטבע לצדקה,

אולי זה יגיד שאני אדם טוב בכל זאת למרות ההמולה

גם אני חרד להחריד,

וזה רק הולך ומתעצם איך אני דופק חשבון לכל אחד

גם לי יש ילד וילדה קטנה,

הם לא בדיוק שלי, אבל אתם יודעים, בני-אדם לא שייכים לאף-אחד

גם אני רואה חזיונות של טיפות מים שמרכיבות קשת בענן,

אבל אתם יודעים, ההארה קצת מטושטשת והגאולה עדיין רחוקה

ואתם רואים אותי,

לא חכם ולא טיפש במיוחד,

חורז חרוזים כמו תפוזים, למשל,

אבל לעולם לא אוכל רהיטים.

רהיטים?

לא יודע, יצא.