פופאיי

כל יום בכל יום אדמדמים בשמש,

והשמש לא מפסיקה לבעור

כלניות אדומות דם נוטפות דבש חלב,

והאדמה עדיין סופגת,

את כל הכאב שנגרם מאנשים שהכאיבו להם

כולם צודקים תמיד, נכון? גם אני,

גם אני יכול לעלות באש את החלום הדמיוני של כל אישה

מפסיקים אותי רק כשאני נפסק

זה טוב לשקוע לתוך גלידת קצפת עם רסיסי סוכריות נמסות,

ולהביע משאלה,

אבל הכול חוזר,

זה חוק הטבע

וכשהוא מטושטש מכדורים,

וחורש עם הטרקטור את השדות לא שלו,

בעוד הבוס מתצפת כמו שוטר,

חבוי בצללים בין העצים,

הוא יודע מאיפה נושבת הרוח, ולאן,

כי יש לו עיניים ואזניים,

והוא מריח, טועם וממשש דברים

כשמי שהפסיקה להיות - הפסיקה להיות,

היא בחרה בזה, אני לא מחייה מתים.