פופאיי

הוא פותח את הדלת לעולם אחר

עולם של צבעים וקולות וריחות

עולם של תחושות וטעמים

ואומר לה - מרי, אני אראה לך מה זה באמת לחיות

כי היא הייתה מוטלת כמתה, בייאוש גמור,

הרי כל העולם הזה מכור, ואדם הוא מוצר,

ורק עובדים ונותנים ולא מקבלים דבר

לא כסף ולא אהבה,

אז למה לה חייה?

אבל הוא אמר לה שהדברים האמתיים מתרחשים מתחת לפני השטח,

במקומות שהחושים לא ערים אליהם,

בכישרונות שניתן לטפח,

בהגשמה עצמית שלא למטרות רווח

לא רווח כספי, לא תהילה ולא כבוד,

פשוט לעשות את מה שהלב חפץ

בואי, מרי, אני אראה לך שהחיים מרים אבל גם מתוקים,

שאין פחד לחיות ואין פחד למות,

שפשוט עושים מה שעושה לנו את הטוב בפנים,

שמעניקים כשאנחנו רוצים, ולוקחים בין לבין

את יודעת, מרי, אני מדבר אלייך,

לא בחרת את הגוף ואת המוח,

ולא את הלב

אבל אחרי שניסו לעצב אותך כל חייך,

הגיע הזמן שתעצבי את עצמך.