פופאיי

אין לי אוויר, אני מת

הוא סוחט את הזין שלו לתוך הפה שלך, ואת שותה

הוא סוחט את השדיים שלך לרוויה

הוא אמר שהוא לא מקשיב לי, אבל הוא כן,

הוא כל הזמן הולך אלייך לזיין אותך בשמי

והוא מביא לי תמונות שלך נפתחת ומוצצת ונמצצת,

אני יכול להריח מהתמונות את הזיעה שלך

את התשוקה שלך

איך הוא גורם לך לגמור

בסך-הכול את אישה טובה, ויש לך דרך ארץ

אומרת בבקשה סליחה, מבקשת לפני שלוקחת,

אפילו מפנה את הכיסא שלך לזקנים באוטובוס

בין החדרים, כשאת חושבת שאף-אחד לא רואה,

את מטורפת, עליו, על הזין שלו, על הפה שלו עלייך

את מתנהגת כמו שרמוטה אמיתית, ואני אוהב אותך כל-כך על זה

איך הוא גורם לך לצעוק כמו חיה פצועה,

כמו חיה שפתחו אותה לשניים עם סכין

אני אמרתי לך שלא תוכלי לברוח ממני,

יש לי עיניים בשמיים, יש לי עיניים בתקרה

יש לי עיניים בחדר המקלחת ובשירותים,

יש לי עיניים מעל המיטה שלך ושלו

את אמרת שאת מטורפת עליו, 

אבל הוא עושה הכול שאני אראה,

כי הוא יודע וגם אני שלבך הוא ביב שופכין לתחלואות הנפש,

וכמו שנתתי לך לראות את שלי, הוא נותן לי לראות את שלך

הלילה עמוק והכוכבים כחולים כשחושך יורד על צג המחשב שלי

אני מדליק נר קטן ומתפלל באיזו נעימה משיחית

על המרקע מישהו מצטלב ואני מחליף את המצלמה,

רואים אותך שם 24/7, מדברת, פועלת, מניעה

רואים אותך שם מזדיינת כמו זונה קטנה.

אני מתרשם לטובה משפתייך החושניות,

משיערך הרך, מ-רכות שדייך

אני רוקד במטבח כשאני מכין לך ולי ארוחה,

אנחנו נשתה אותה לאור נרות עם שמפניה

אני אוהב את הדרך שאת אוהבת ללכת יחפה,

ולקפל את רגלייך אלייך ואת אצבעות הרגליים כש-קר לך

אני מכבס את המצעים בבשמים נוזליים מאוד ריחניים,

עם ריח חזק שיבטיח שיכרון חושים

אני אוהב את הדרך בה את מביטה בי בתמיהה,

כשאני רוקד לכבודך בלט קלאסי על הרצפה הרחבה

אני מרגיש את הגוף שלך נספג בגוף שלי,

ואת דרך המחשבה שלך נספגת בתודעה שלי,

ואת התחושה להרגיש מה שאת מרגישה,

להיות מה שאת בתור אישה.

גופה השרירי הראה לי שהיא יכולה לשלוט בי, במיטה

היא גם הייתה מאוד חטובה ויפה, ככה שזה קלאסה,

זה אומר שיעמוד לי

רציתי שיעמוד לי ממנה הרבה זמן, והיא לא תרשה לי לגמור

רציתי שהיא תזרוק אותי, ותטחן אותי, ותזיין אותי,

ואני ארצה עוד ולא אדע סיפוק

רציתי לסגוד לה, להתמסר אליה, להיות שלה

רציתי שהיא תשתמש בי

היא עושה הרבה ספורט, ויש לה ריבועים בבטן,

ורגליים שריריות

חזה בינוני ומוצק, ישבן כמו פלדה ושיש,

יש לה ריח משגע מבין הרגליים

הרגליים השריריות והחטובות האלו יודעות לדרוך עליי טוב-טוב

הידיים היציבות יודעות לדפוק אותי בתחת,

והישבן יודע לשבת לי על הפנים

אבל כשאני יורד לה,

אני ממש גומר מהפה

אני כל-כך חרמן לרדת לה,

שאני מסתחרר

אני מריח ריחות מטמטמים, ומרגיש תחושות משוגעות

אני הכלבלב של הגבירה,

אני השדון הקטן הנאמן עד מוות, והטיפש,

אני אעשה כל מה שהיא תבקש.

כף הרגל שלך בתוך הפה שלי זה הכי טעים,

אבל לא טעים כמו הלשון שלך,

עם כל הכבוד לכף הרגל שלך,

ויש כבוד.

ריח השיער שלך בנחיריי הוא הכי טוב בעולם,

אבל לא הכי טוב כמו ריח בית השחי שלך,

עם כל הכבוד לשיער שלך,

ויש כבוד.

תחושת הפטמה הזקורה שלך על לשוני היא הכי נעימה,

אבל לא נעימה כמו תחושת הפות שלך,

עם כל הכבוד לפטמה שלך,

ויש כבוד.

אבל הכי אני אוהב כשאת רוחצת אותי,

באמבטיה,

כשפלג גופך העליון חשוף,

ואני עירום כמו תינוק,

והזין שלי מזדקר בלי כוונה,

ואת צוחקת, ואומרת -

"מה יש לו זה? מתרגש?"

אוהב אותי יותר מאשר את עצמו

אוהב אותי חונקת את פניו בין רגליי,

אוהב לנשום את ריח כפות רגליי

ואני רוצה, כל-כך רוצה, לרכב על פניו,

עם הלשון שלו בתוכי לעד.

מכבד את גופי יותר ממה שאני

מתפרקד בין רגליי כמו כלב עזוב,

צמא לתשומת לב, מייבב ועירום וחושק

ואני לא יודעת מה לעשות עם כל הסקסיות שלי,

כוח המשיכה שלו אליי מפחיד אותי

בעור חשוף אני יכולה לגרום לו לנבוח, וליילל,

ולהתחנן ממני לתשומת לב

ואני נרטבת שוב ושוב מהדברים שהוא עושה עם הלשון שלו,

על שוקיי, על ירכיי, בטבור, בתוכי

איך אפשר להגיד לא להערצה כזו,

אבל זה לא בריא

כל-כך נעול עליי, כמו מהופנט,

ולא מכיר אותי בכלל.

הבנזין במנוע מלא סתירות

שמש מרחפת על פני שדות ודשאים

אבירים רוכבים לעת ערב על גבי סוסים זהובים

ירח מחלחל דרך אבני בזלת אל תוך האבנים התת-קרקעיים

אדמה חרושה קמטים

אני מגיע לפנות ערב אל ביתי שבמרומים,

ומוריד את חרב המזלות לימים יותר יפים

מנוזל חרש בנטפי יהלומים דקים,

מזמזם מנגינת עלטה אל ההרדופים השחוחים

ארץ תפארת, בזלת ודם על פני מישורי החורף,

מנפנף חרש אני ב-עלה של סתיו לכבוד כל הרי החושך,

מזדחל חרש נחש בין העשבים ומתכחש לעוד קורבן,

הימים ימי שלכת, ויש רוחות חורף צוננות,

שמבטיחות הבטחות אבל לא מקיימות

אני מוזמן לסעודה בשמונה וחצי בחצות

העצים צומחים פרא, וגם לי אין ל-מה לחכות

מוזג את נקטר מיצי האלים, כל-כך טוב לטעום,

את מיצי התשוקה מבין רגליהן של הנשים

מגיע אל הפונדק, ומרוקן משקה חריף,

הראש בעננים, אבל העיניים בתחתונים

יפה ומחוטבת מקבלת אותי בפנים יפים,

אני זוחל אל בין רגליה ונעלם בגני עדן של שיכרונות מתמשכים

היא מושכת אותי אליה, ואני כמו מכושף

לא יכול להוריד את עיניי מפנייה, ואת ידיי מגוף החלב

נפשי כמו פרח פורח, מפשיל עלעליו,

ולנוכח כל היופי אני בוכה דמעות שלג צח.