פופאיי

אם היה לו זמן לשבת בשקט ולרפא את הנשמה שלו

אין לאן ללכת

לנגח את הראש בכל מיני דברים

צמרות העצים מסתלסלות מעלה בלילה לטירוף

עכבר אפור עם זנב מסולסל מיילל אל הלילה

בצד אחד של הרחוב הוא מנגן על גיטרה אקוסטית,

ובצד השני היא עומדת עם שמלה אדומה ישנה קרועה ושרה.

לו היה לי פיצה...

אולי אם היה לי פיצה, הייתי אוכל אותה

הייתי אוכל אותה כמו שרעב מאוד יודע לאכול פיצה,

בצורה אכזרית

אבל אין לי פיצה,

אז אכלתי קצת אפרופו,

וניצלתי את הצורה המוזרה שלו בשביל לנגב בו גבינה

ואכלתי גם במבה,

ומלפפון אחד, ועגבנייה

אבל לו הייתה לי פיצה... זה היה יכול להיות אחלה

עם בצל כדי להזרים חומרים טובים לדם

בינתיים אנחנו לא אוכלים פיצה,

רק את הלב,

אני והתולעים שלי

אולי אני אוכל קובה,

אני חושב שאני אוכל קובה

או פיצה.

>>>>>>>>>>>>>

זה כדי לעשות לכם תיאבון -

>>>>>>>>>>>>>>>

וזה כדי לעשות לכם יותר תיאבון -

>>>>>>>>>>>>

הגדלים של התמונות לא באחריותי,

אני רק פועל פה.

אני לא יודע למה הוא מת

אולי כי דפקו לו קסדה של אופנוע בראש

אולי כי הוא הקניט, ולכן דפקו לו קסדה של אופנוע בראש

אולי מי שדפק לו את הקסדה בראש,

חשב שלא מגיע לו שיקניטו אותו

בכל זאת הוא מת כי דפקו לו קסדה של אופנוע בראש,

אבל אולי הוא גרם לזה שידפקו לו קסדה של אופנוע בראש,

בזה שהוא הקניט את מי שדפק לו קסדה של אופנוע בראש.

הרבה ימים עברו מאז מיקו רב הדרכים,

ביקר במקום שאין שני לו,

והוא בבמה חדשה אשר בארץ האינטרנט

הוא הספיק להילחם בדרקונים עם שלושה ראשים,

ודגים עם שיניים קטנות וחזקות

עם ציפורים שרצו לחתוך,

ותינוקות אכזריים שרצו לאכול מבשרו הרך

הוא ראה דברים גדולים ונפלאים,

כמו את מגדלי בבל נופלים,

ואת ארץ גושן נחצת לשניים בנהרות גדולים

הרי קרח קורסים לתוך ים הברד,

ושועלים אכזריים בוכים כמו תינוקות רכים

אך מעל לכל הוא ראה את הגבירה הנאווה,

מזילה דמעה על כל מילה ומילה,

ועוד מילה,

אשר נכתבה בבמה חדשה,

ואלו היו דמעות פליאה,

מיופי ההבעה של יוצרי במה חדשה.

אבנים התרסקו אל המים

ירדו מצופים במדבר

שנינו בשעת בין ערביים,

בלענו כריכים על ההר

>>>>>>>>>>>>

את השיר הזה כתבתי,

על מפתן דלת נעולה

סתם סיפור דחייה ישן,

שפעם היה

סתם בית-זונות ישן,

שהלוואי ולא היה.

>>>>>>>>>>>>

נורו הקליעים מהוואדי,

ניפצו כל אבן קטנה

טנקים צבועים בתכלת,

ירו פגזים באימה

>>>>>>>>>>>

את השיר הזה כתבתי,

על מיטה בבית-חולים

סתם היתקלות מחבלים קטנה,

שנדמה והייתה

סתם מבצע צבאי ישן,

שהלוואי והיה.

ירח צף על המים

ירדו כוכבים ממרום

שנינו בים של שמיים

נסקנו רחוק אל הכפור

>>>>>>>>>

את השיר הזה כתבנו,

על אבני ירח לבנים

סתם סיפור אהבה ישן,

שכמעט והיה.

>>>>>>>>>>

שמיים עלו אז באופק

ירדו ערפלים לנהר

שנינו ישבנו באוהל,

עם ענן אחד במדבר

>>>>>>>>>

את השיר הזה כתבנו,

על אבני צור חרבים

סתם סיפור אהבה ישן,

שכמעט והיה.

העץ התנודד לו ברוח

ירדו הגשמים בשדות

שנינו בנוף הפתוח,

רקדנו לאור גחליליות

>>>>>>>>>

את השיר הזה כתבנו,

לצלילי החרובים

סתם ניגון סהרורי ישן,

שנדמה והיה

סתם ריקוד מלבלב נושן,

שכמעט והיה.

>>>>>>>>>>>

ירח הביט אז בעמק

נקטפו כוכבים במדבר

שמיים מלאים אזדרכת,

רכנו אל השביל המואר

>>>>>>>>>

את השיר הזה כתבנו,

בין שדות לחמניות

סתם ניגון סהרורי ישן,

שנדמה והיה

סתם ריקוד רומנטי נושן,

שכמעט והיה.

>>>>>>>>>>>>>>