אני מאוד צריך לקנות סיגריות עכשיו כדי שיהיה לי מלא סרטן בגרון, ויצטרכו לחתוך לי את הגרון בשביל שלא יהיה לי סרטן בגרון, אבל אני אעדיף למות עם גרון שלם ולא חתוך, לא אכפת לי למות, העיקר שלא יחתכו לי את הגרון.
אני מאוד צריך לשמוע את השטויות ברדיו, כי אין לי משהו אחר לעשות, וגם אני מסריח כי לא התקלחתי מלא זמן, והגיע זמן להתקלח כי כשמתקלחים זוכים להרבה ניקיון, וניקיון זה טוב - אמרו לי כולם, כי הם יודעים שניקיון זה טוב.
כואב לי מאוד הגרון, כי מתחיל אצלי סרטן בגרון, והם יגידו שצריך לחתוך לי את הגרון, אבל אני לא אתן שיחתכו, כי את החתכים בי אני מעדיף לעשות בעצמי. אני חותך את עצמי כבר כמעט עשרים שנה.
יש לי בלוטה באחורה של הראש, כי השכל שלי מתנקז לשם, אבל אין לי גישה אליו, בגלל זה אני יותר חכם, אבל רק בתיאוריה, כי אין לי אפשרות להשתמש בשכל שלי. אבל אם ישחררו לי את השכל אני אהיה מבריק מאוד, אולי אפילו גאון בתחומים מסויימים. אבל הם לא רוצים שאהיה גאון, כי אני שונא אותם, ואני עלול להפעיל את השכל שלי נגדם. אז הם מעדיפים שאני אהיה ככה כזה לא כ"כ.
סיוון הייתה אצלי לפני כמעט שבועיים, והיא התפלאה כמה חתכים נוספו לי לזין. היא אמרה שעדיף שאני אחתוך את עצמי במקומות אחרים, כי היא אוהבת את הזין שלי ולא רוצה שהוא יפגע. היא שאלה אם לא יכאב לי כשנשכב. אמרתי ש-כן, אבל אני אוהב שכואב. היא הסתכלה עליי במבט מוזר וחייכה חיוך עקום. אני לא יודע מה היא חשבה. בסוף לא שכבנו.
אני בקושי אוכל בזמן האחרון. אימא אומרת שזה בגלל שיש לי כאבים בלב. אמרתי לה שזה לא בגלל זה, אלא בגלל שאני לא רעב. היא אמרה שזה לא יכול להיות. אבל אני באמת לא רעב. אני שותה הרבה אלכוהול ואוכל הרבה שוקולד ופיצוחים, אבל אני לא רעב. ויש לי יציאות קשות, אבל זה לא נורא. היא אומרת שזה בגלל הפיצוחים. אני אומר שזה בגלל השוקולד. אבל מה בכלל אני יודע, אני חושב שזה בגלל שאני מסטול,
הפסיכיאטרית שלי נכנסה להיריון. זה קצת מוזר לי, כי היא מכוערת נורא, ומי ישכב איתה בכלל. אבל היא נכנסה להיריון, וזה מוזר, כי מישהו שכב איתה. ואני בכלל חשבתי שהיא לסבית כי יש לה שיער בבית השחי והיא נועלת סנדלים בקיץ. אולי זה רק האור שמשתקף מהחלון כשאני רואה אותה. אבל היא אומרת שזה הכדורים.
אתמול בלילה נרדמתי עם טלוויזיה דלוקה, וחלמתי שאני לא נרדם אלא עוד רואה טלוויזיה. אבל בטלוויזיה היו דברים מוזרים שאני לא יכול לתאר במילים כי אין לי אוצר מילים הרבה. וכאילו ידעתי שאני חולם, אבל לא קמתי לכבות את הטלוויזיה. בסוף אימא כיבתה את הטלוויזיה, אבל כבר נרדמתי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גותהם