נמצאו גופות הנערים החטופים   30/6/2014
כמעט שלושה שבועות אחרי חטיפתם נמצאו גופות שלושת הנערים באיזור חברון. מה אתם חשים לנוכח הבשורה הקשה? האם לדעתכם אנחנו לפני מבצע צבאי נרחב?

אני בן אדם מאוד אפתי לרוב. במשך 18 הימים האחרונים פרט לכמה ימים הראשונים שהיה סיקור תקשורתי נרחב ו"טררם" זה לא ממש השפיע עליי. הייתה לי תחושה שהם מתים (כן, הדבר הראשון שעשיתי אחרי שאמרו לי שהם מתים זה לומר "אמרתי לך" לכמה אנשים) אבל זה "עבר לידי".

אבל אחרי זה הבנתי את עומק הצרה. פעם ראשונה בחיים שלי שהפנמתי את האסונות הפוקדים אותנו : כמה ילדים בסך הכל, נרצחו... נרצחו!

בגלל שהם רצו לחזור הביתה מבית ספר. זה אבסורדי. 

לפני שבישרו את "בשורת איוב" אמרתי לכל שגורלם היה בידיהם והם האשמים. רק עכשיו, זה היכה בי

איך מרוואן קוואסמה ועמר אבו עיישה (וכל שאר המחבלים) יכולים לגזול חיי בני אדם ככה , ועוד צעירים כל כך? זו לא הזכות שלהם להחליט מי חי ומי מת.

אף על מי הכמיהה לשלום, כרגע, כאשר הפרטנרים שלנו לדו שיח הם עם דם על הידיים, ומעודדים מעשים אכזריים כאלה, באמת אני לא רואה עתיד משותף. וחבל לי, כי אני מאמינה שלא כל הערבים "רעים" ו"רוצחים", ואני סמוכה ובטוחה שיש ביניהם רבבות אנשים נפלאים וחמים,

יותר מכמה "צדיקים" שאני מכירה. לא מגיע לערבים החפים מפשע לסבול על לא עוול בכפם. יש למצות את הדין עם הרוצחים האלה.

דווקא לא עונש מוות כמו שטוענים מספר לא קטן של אנשים ובכירים בממסד... בעונש מוות , הסבל קצר, (חוץ מזה שאין כזה בארץ אבל ניחא) ומבחינתם- המטרה בוצעה. אני מאמינה כי יש לאסור אותם בצינוק, בתנאים "לא תנאים" , ולא לשחררם גם לא ביום מותם, לא לתת אפילו את הגופות  שלהם ביום מותם . 

אני כל כך כועסת על המעשה הנפשע הזה, ולא מאמינה שבקלות הייתי יכולה לשבת באוטו ההוא במקומם,להימצא כפותה תחת גל אבנים ושיח, כגופה במקומם. הם לא שונים ממני,הצעירים בני גילי, הם  אמנם גרים בהתנחלות לעומתי, אבל אלימות היא בכלל בכלל לא פתרון,  יש להשיג מטרות דיפלומטיות בדרכים דיפלומטיות (***הכוונה לפניה לאו"ם,משא ומתן אמיתי ולא "מגעים" ולא אלימות)  ולא תוך מעשים שכאלו.

נפתלי, גיל-עד, אייל, תהנו שם למעלה. יהיה זכרם ברוך .

וכמה צדיקים בטיימליין שלי:

וכמובן ביבי

ונמאס לי.