אזהרה- פוסט ארוך!
מי שאין לו כוח יכול לעבור לתמונות בפייסבוק (שיעלו ככל הנראה בסופ"ש...)
טוב, אז אחרי שאת סופי השבוע מאז זלצבורג העברנו בעיקר במרמור על זה שלא התקדמנו מספיק בלימודים, בסוף השבוע הזה לקחנו את עצמנו בידיים והחלטנו פשוט לא לנסות. אז נסענו לפראג. שם לייסורי המצפון יש טעם של קיורטוש קינמון מתקתק עם נגיעות צרבת. כי אם בארץ היינו חוגגים יומולדת בצימר בגולן, חייבים להמשיך במסורת ולנסוע לצפון מזרח. ככה מצאנו את עצמנו ברפובליקה הצ'כית (חבל שאי אפשר לעבור באותה הקלות ללבנון או לסוריה..).
אז בצ'כיה עדיין לא עברו ליורו, במקום זה עובדים עם קרונות שהן ביחס של 1ל-5 קרונות לשקל. מה שאומר שזה 27 קרונות ליורו. בקיצור, ציפינו להרגיש מינימום כמו הישראלים בתאילנד. אז זהו, שלא. אמנם המחיר של גסטהאוס בזלצבורג קיבלנו חדר במלון, אך המחירים בעיר דיי ישרו קו עם המצב בשאר אירופה..
בכל אופן, אין ספק שפראג מהממת. המודל של עיר-על-נהר נראה אחרת לגמרי בכל אחת מהערים שביקרנו בהן (מינכן, פראג וזלצבורג), מה שדיי מפתיע. האנשים יותר חביבים לזרים מאשר במינכן, ובמקומות שהאנגלית לא מתפקדת- הגרמנית מפצה יופי.
ככה זה, כשהכל במרחק של 3-4 שעות נסיעה (במהירות שנעה בין 140 קמ"ש ל"שמע ישראל"), גם התרבויות לא רחוקות.
את יום שישי עוד הספקנו לנצל במינכן ויצאנו ממנה בשתיים. הגענו לקראת 6 לפראג ואחרי התרעננות וצ'ק אין יצאנו לסייר בעיר. האווירה בה עדיין יותר מתאימה בהרבה מובנים למזרח אירופה מאשר למערב (הצורות של תחנות הרכבת והרכבות עצמן הזכירו לי את המור"ק שתמיד מספרים על הטנקים של הרוסים שהיו נמוכים ולא נוחים, יש גרפיטי בכל מקום, ולא כזה מושקע כמו בברלין, אלא סתם מהסוג המשחית. הגרפיטי נמצא על קירות של בניינים, בתחנות הרכבת ואפילו על הרכבת התחתית בכבודה ובעצמה). עם זאת, בחלק העתיק של העיר הפערים כמעט ולא קיימים. הספקנו לשוטט בעיר כשעתיים לפני שהחשיך ואז שיחה עם מוכר מקסים בחנות מזכרות הובילה אותנו לאחת המסעדות המגניבות שאי פעם היינו בהן. המסעדה כולה מרושתת בפסי רכבת שמגיעים עד כל שולחן (ובשולחנות הארוכים גם על השולחן עצמו). השתייה שמזמינים מגיעה לשולחן בקרון של הרכבת, שנעצרת בדיוק במרחק הושטת יד ממך. פשוט אדיר!
למחרת בבוקר יצאנו שוב לעיר העתיקה, והלכנו במסלול כדי להיתקל באתרים חשובים באופן עצמאי. החלטנו שביום שבת נעשה את האתרים הלא- יהודיים וביום ראשון נלך לרובע היהודי. התחלנו בסיבוב ב- H&M ושות', ואז חצינו את גשר קארל שהוא הגשר הראשון שחיבר את שני חלקי הנהר, טיפסנו על ההר שממול כדי להגיע למצודה היפה, שם ראינו החלפת משמרות של השומרים המקומיים האמיצים. נכנסנו לקתדרלה ענקית, ועתיקה וכרגיל התרשמנו מהפסיפסים בחלונות והציורים על התקרות... משם ירדנו חזרה לעיר העתיקה דרך גשר קארל ואכלנו צהריים במסעדה אסייאתית טעימה (וזולה) ביותר! אחרי הארוחה החלטנו ללכת לחפש לאסף נעלי ספורט טובות והפנו אותנו למרכז קניות גדול ולא רחוק. באמת מקום דיי שווה ואסף התחדש בנעליים בצבע תכלת זועק.
אחרי לילה עם שינה מעולה (סוף סוף לכל אחד הייתה מיטה משלו! והכי חשוב- שמיכה משלו...), קמנו במטרה לראות את האטרקציות היהודיות ואת שוק הפשפשים הגדול ביותר בצ'כיה. כמובן שהתחלנו עם השוק (כי הוא נסגר בשתיים בצהריים), שם מצאנו אוסף שף של סיכות לדש בצורת פרפרים ופותחן יין שנראה עתיק. את אוסף הפרפרים בכלל לא רציתי לקנות. רציתי רק אחד, או שניים כי הם היו נורא מיוחדים. המוכר התעקש שזה אוסף שנצבעבעבודת יד לפני מלחה"ע השנייה והוא לא מוכן להיפרד ממנו בחלקים. אחרי שיחה קצרה בגרמנית- אנגלית עם האיש הזקן והכובש הזה, החלטנו שזו באמת עשויה להיות מציאה. אלא מה? שהיינו צריכים לאגד את כל הכסף שהיה לנו בארנקים, גם יורו וגם קרונות, ועד הסנט האחרון הושטנו לו עבור האוסף הזה. למזלנו, למרות שזה לא היה הסכום שהוא ביקש, הוא מכר לנו בכל זאת, כי הוא ראה כמה שרצינו את זה...
חזרנו עם השלל למלון, והמשכנו משם לרובע היהודי ולמגדל השעון. במגדל השעון לא הספקנו למופע של שנים עשר השליחים של ישו, שמופיע בשעה 12, אך במקום זה זכינו לסיבוב ניסיון על סגוואי במטרה שנשתכנע ונצטרף לסיור בעיר. כמובן שלא נשארו לנו הרבה שעות והחלטנו לנצל את הזמן לרובע היהודי. אז הודינו בנימוס לבחור ואמרנו לו שאולי נחזור אח"כ. ברובע היהודי טיילנו קצת ברגל, עד שהגענו לבית הכנסת העתיק. כמובן שהפרוספקט שמדבר על בית הכנסת מראה מבנה מרשים בסדר גודל של כנסייה יפה, אך מסתבר שזה בית כנסת חדש. בית הכנסת העתיק הוא בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל. כמובן שבניגוד לכנסיות המרשימות, על הכניסה לבית הכנסת צריך לשלם, שזה קצת מקומם. המשכנו להסתובב ברובע עד שהתעייפנו ואז הלכנו לאכול ב- KFC (והסתבר לנו שזה לא אותו הרוטב לכל הסניפים, ושם זה היה חריף! מזל שהשתייה הייתה בריפיל :))
אחרי שהתבטלנו שם, המשכנו להתבטל בשמש ואז התבטלנו תוך כדי אכילה של הקיורטוש היומי.
לקראת הערב חתכנו חזרה למלון, לקחנו את הציוד ויצאנו לנקודת המפגש עם הטרמפ. הנהג היה תותח, נהג 3 שעות רצוף, במהירות ממוצעת של 160- 140 קמ"ש ושם אותנו ממש ליד הבית!
יאללה גוטן נאחט!
אסף וחופית
בבלוג זה
בכל הבלוגים
