אז הזנחתי את הבלוג קצת.. כי כשאין זמן אז אין זמן... בכל אופן התרחשו כל כך מלא דברים שכבר לא היה לי כוח לשבת ולכתוב כי במילא לא קוראים פה והבלוג הולך ונשכח.. אבל בקטנה.. אולי ככה מידי פעם אני יעדכן קצת...
משפחה... אתם לא מבינים כמה המשפחה זה הדבר הכי חשוב בחיים מתחילים להעריך אותה ממש רק אחרי שקורה משהו שמטשטש את המציאות והחלום, כשאתם בטוחים שמה שקורה זה עצם חלום אבל זאת המציאות וממש קשה לחיות איתה...נתחיל עם אבא שלי שלפני חודשיים הוא התחיל להרגיש ממש חולשה בגוף,ואבא שלי הוא בדר"כ בן אדם בריא, לקחנו אותו לבדיקות וכאלה וגילו שההמוגלובין שלו הוא 8.. הוא התחיל פיתאום להתעלף וכאלה אז לקחו אותו לבית חולים ושם אחרי בדיקות מצאו שיש לו גידול סרטני! במעי הגס אנחנו אחיות שלי ואמא שלי לא ידענו איך לאכול את זה אמרו שהוא צריך לעבור ניתוח, אחרי אשפוז של כמעט שבוע עשו לו ניתוח הוציאו לו את הגידול ואחרי עוד שבוע שחררו אותו הביתה, בבית המצב הפך להיות עוד יותר קשה כי זה התאוששות וכל מיני תהליכים.. אז היינו איתו ותמיד לידו וחשבנו שאולי המצב ישתפר הוא היה שבועיים בבית עד אתמול שפיתאום שוב פעם עלה לו החום לכמעט 40 מעלות ואמא שלי לקחה אותו למיון ועכשיו הוא שוב פעם מאושפז.
אחותי שנכנסה כבר לשבוע ה41 ועוד לא ילדה ועכשיו מטרטרים אותה מהבית חולים הביתה ככה כל יומיים היא עושה את הטרטור הזה... רופאים מטומטמים במקום לתת לה כבר זירוז ולסיים את כל הקטע הם מזיינים ת'שכל שתחכה עוד כמה ימים...
והכלבה שלי שאתמול כשחזרתי הביתה היא הייתה ממש גוססת לקחתי אותה לוטרינר והוא בדק אותה וראה שיש לה בעיה שלפוחית השתן היא הייתה נראית ממש סובלת ובוכה אז הוא שם לה אינפוזיה לקח מזרק ומחט ודקר אותה בבטן ואז שאב את כל השתן שלה מהשלפוחית ובסוף התגלה שיש לה אבנים בשלפוחית השתן והיא לא יכולה לעשות פיפי וכל הגוף שלה מורעל מהשתנן.. שזה מאוד מסוכן, אחרי הרבה זריקות הבאתי אותה הביתה ולקראת הערב המצב של החמיר אמא שלי הציעה לעשות המתת חסד אני שמעתי את זה והתחלתי לבכות לא יכולתי להרשות שדבר כזה יקרה למרות שאולי זה היה הפיתרון הכי טוב בשבילה, מפה לשם לקחתי אותה בערב שוב פעם לוטרינר ואמרתי לו את מה שהציעו לי הוא אמר שהוא לא יכול להמליץ על דבר כזה כי זאת צריכה להיות אך ורק החלטה שלי אז הוא נתן לי כמה דק' בחוץ לחשוב על זה אבל לפני זה הוא אמר שלדעתי כן צריך לעשות את זה.. ישבתי בחוץ ונקרעתי מבכי בזמן שאני מחבקת את הכלבה שלי הכי חזק שאני יכולה,מחבקת ובוכה ולא יודעת מה לעשות, מסתכלת עלייה ורואה אותה בוכה איתי ה' איזה רגע קשה זה היה בסוף החלטתי שאני יחכה להיום שאני יתן ללילה לעבור ואם בבוקר המצב שלה לא ישתפר אז לא תהיה לי ברירה.. כשחזרתי איתה מהוטרינר אז היא פיתאום התחילה לאכול ולשתות וללכת והיום היא נשאית ממש הרבה יותר טוב..(בלי עין הרע!)
הלוואי והמצב כבר ישתפר שהכל יעבור ושהכל יהיה בסדר, כי אני לא יכולה להתמודד עם כל כך הרבה דברים לא מסוגלת פשוט, אין לי דמעות ואין לי כוח יותר.
שיהיה שבת שלום וחג שמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
