אני כל כך רגילה לזה שכל הזמן מישהו נמצא אצלי שם ...בלב...במחשבות
עד שכבר אין ואני מרגישה ריקה .
לא הפתיחה הכי נעימה לחופש גדול...נדבקתי בצינון ,אז אני בערך יושבת בבית כבר 3 ימים ולא יוצאת .
משעמם לי רוב שעות היום ואני תוהה לעצמי...הנה ג'סי רצית חופש-קיבלת , אז מה את יושבת ברחמים עצמאיים עכשיו כי את לא יודעת מה לעשות עם החיים שלך?!
אין לי כוח ללכת לחפש אפילו עבודה..."החברות" הסתומות שלי רובן לומדות בחופש להשלים בגרויות ולא יוכלו לעבוד .. היום עברה לי המחשבה בראש שעדיף הייתי משלימה בגרויות גם מאשר לשבת כל היום בבית חסרת מעש.
אני יודעת שזאת תקופה..כמו תקופות דומות שהיו לי בעבר ועברו ואפילו לא זכרתי אותן אחר כך.. אבל למה כל פעם זה חוזר?!?
הרגשות אשמה האלה שאני זו שאשמה מהמצב שאני נמצאת בו ומה יכולתי לשנות ולהתנהג אחרת .
אני פחדנית .
אני אפילו לא יודעת ממה אני מפחדת ...אבל אני פחדנית .
מזל שיש את השירים והמוזיקה שמנחמת .
ההגדרה שלי ללבד היא שאין כתף לשים את הראש ואדם שבאמת ירצה להקשיב ולהבין .
אני מרגישה לבד. אני לבד . למרות שתמיד הייתי ...
לילה
כינוי:
Jessie Pain
בבלוג זה
בכל הבלוגים
