ביורו 1988 התהילה של נבחרת הולנד הייתה צריכה דחוף אישור מחודש, אחרת הטוטאל פוטבול של איאקס והנבחרת בשנות ה-70 היה נשאר בגדר קוריוז של פעם במאה שנה. האם מדינה בעלת ליגה די בינונית מסוגלת לייצר עוד נבחרת חלומות כמו של יוהאן קרויף וחבריו? התשובה המוחצת הגיעה באותו טורניר אגדי, שנערך בגרמניה (אז עדיין המערבית). היה זה בזכות הזיווג המושלם בין הבישולים המדוייקים של רוד חוליט, לבין הרגל של מארקו ואן באסטן, שהייתה כמו טיל מבויית אל שער היריב. אני זוכרת כמו היום את השלושער של ואן באסטן מול אנגליה בשלב הבתים ואת הגול מהאוויר שהוא הבקיע בגמר נגד ברית המועצות (אז עדיין ברית). בגיל 12 נכבשתי על ידי נבחרת ווינרית וצבעונית, שמשחקת כדורגל התקפי ושמח. 

בכל שנות ה-90, שהיו שנות ההתבגרות שלי, הולנד המשיכה להיות אטרקטבית, להגיע להישגים ולהיות מקור גאווה לאוהדת צעירה. ביורו 92 ההולנדים הגיעו לגמר מול דנמרק והפסידו בפנדלים אומללים. בזמן מונדיאל 1994 הייתי בטיול של לפני צבא בצרפת ומשם ראיתי אותם כמעט מורידים את ברזיל ברבע גמר אבל גם שמחתי עם המון צרפתים וברזילאים שיצאו לרחובות פאריז, כשהנבחרת שלהם זכתה באליפות, אחרי שניצחה בגמר את איטליה. 

את מונדיאל 98 ראיתי כבר בהולנד, בטיול שאחרי צבא. זה היה המקום הכי שמח להיות בו באותו זמן. חזיתי באורנג'מאניה orange mania בשיאה. המוני הולנדים, גם המיושבים ביותר, צבעו את כרבולתם בכתום, המכוניות היו מקושטות בטסות עם כדורי רגל כתומים. כל חלונות הראווה היו מעוטרים כתום הפסלים ההיסטוריים התחפשו לאוהדים בעזרת שקיות ובנדנות כתומות. ההולנדים היו בטירוף מוחלט. בכל משחק היה אפשר להיכנס לכל פאב, יחד עם המון שצועק ומעודד בלי הפסקה "הופ הולנד, הופ הולנד". ההתאהבות שלי הפכה להתמכרות. רק השופט הבנזונה גזל את הסיכוי לניצחון כשאישר שער שלא היה בדקה ה-90, לזכות ברזיל. ההולנדים המשיכו לעודד, לשמוח ולשתות כאילו הם ניצחו במשחק. ההתאהבות הפכה לאהבה לכל החיים.

ההתמכרות שלי לנבחרת הולנד לא יודעת גבולות. ב-2002 אימצתי חתול ג'ינג'י וקראתי לו אמסטרדם. ב-2003 חזרתי מטיול בברזיל דרך הולנד רק כדי להגשים חלום ולבקר באיאקס ארנה, ורק לפני כמה שנים הגשמתי חלום וקיעקעתי על זרועי השמאלית את הפרח הלאומי של הולנד, הצבעוני, בצבע כתום כמובן. 

נבחרת הולנד, בדומה לי, סבלה ממאניה דיפרסיה בשנות ה-2000. הכדורגל השמח והצבעוני קצת דעך, ואן ניסטלרוי לא הצליח להיות ואן באסטן. פעם היא מעפילה במאזן מושלם מהשלב המוקדם, פעם מפסידה בכל משחקי שלב הבתים. עם תום העשור, במונדיאל 2010 הם הגיעו לגמר נגד ספרד, עם הצגת כדורגל משעממת למען האמת,  ונוצחו באחד אפס קטן.

לרוב בזמן מונדיאל אני מאמצת עוד קבוצה קטנה, מפתיעה ואנדרדוגית ביסודה. נראה מי זו תהיה השנה. אין לי מושג עדיין.

בהצלחה בברזיל 2014 הולנדים אהובים שלי וכמובן Hup Holland

מריאט