Create your life

לפעמים אני רוצה לכתוב ספר על החיים שלי

על מה שחוויתי

מה שלמדתי 

על מה שחשבתי

על המעברים

השינויים

אבל כל פעם מחדש אני מבינה שזה לא מעניין, אפילו אותי 

אני מדי פעם חוזרת אחורה בפוסטים

הבלוג שלי קיים שנתיים ויותר, וקשה לי לראות התהוות כלשהי

תיכון-צבא- עוד שניה אזרחות

והכל מרגיש אותו דבר

אני כבר לא יודעת איפה אני רוצה לראות את עצמי

לאן אני רוצה להוביל את עצמי

אני צריכה אנשים חדשים שיחוללו שינוי משמעותי בחיי

איפה אתם? אני לא שומעת

אני הרבה דברים 

אני בעיקר הייצור הכי נורא ואכזרי שאי פעם המוח שלי היה מסוגל ליצור

כלפי עצמי לפחות

והנה אני אומרת, בלב שלם, עם כל החישובים האפשריים על גבול הטעם הטוב

אני שונאת את מי שהפכתי להיות עם השנים, יותר מכך שונאת את עצמי על זה שנתתי לעצמי להיחשף לעולם ההרס העצמי

תמיד יש תקופות טובות, אפילו מושלמות פחות או יותר

אבל זה תמיד שם 

זה תמיד ישאר אי שם 

עם כמה שאני ריאלית, עם כמה שאני יודעת שהתפיסה שלי הגיונית ובריאה לגבי שאר הדברים שלא קשורים אלי

אני אשאר דפוקה לנצח

כי תמיד הייתי הכי טובה בזה, כנראה שקשה לי להפרד מניצחון עצוב שכזה

בינתיים העיניים שלי שורפות, הנימים מתפוצצים להם שם

איך אפשר להילחם כשאתה כבר לא בטוח

יהיה טוב מתישהו