יש לי עדיין שאריות של לק אדום דבוק לשולחן שהיא שפכה בטעות כשהיא מיהרה לעבודה ורצתה להיראות טוב בשביל החתיך ההוא

זה היה לפני חצי שנה ואני עדיין זוכר את היום הזה

אני כל הזמן אומר לעצמי שאני יכול לנגב את זה כבר עם אציטון

למה אני לא עושה את זה?

אם אני מתגעגע אליה... לא יודע

חושב שאני יותר מתגעגע לשהות שלה

היינו הרבה אחד אצל השני

אם היה לנו דברים משותפים? לא

אבל גרמנו לזה לעבוד

עזרתי לה, היא הייתה זקוקה לי. מאוד.

עדיין זקוקה לדעתי, יש לה הרבה בעיות

אבל לא קיבלתי ממנה את ההרגשה של חברה

גם לי יש בעיות, גם עלי עוברים דברים

לא חושב שהיא אי פעם התעניינה אלא אם כן אני פלטתי משהו

זה לא שלא היה לי כוח לנגב את הלק

אני חושב שפשוט לא רציתי

ורק הרגע קלטתי כמה זה מפגר לכתוב פוסט על לק

אבל זה סוג של זיכרון אחרון ממנה, וכן הייתי חושב עליה לפעמים

לאחרונה בכלל לא, אז עכשיו רק צריך למצוא תאציטון