לאדעת אפילו איפה להתחיל.. 

שעתיים אחרי שנפרדנו הוא מתקשר אליי בדמעות ואמר שהוא טעה ומצטער. סלחתי. פה הכל הלך לאזעזל.

לא רוצה לפרט יותר מדי על מה הוא אמר ולמה אבל בקצרה:

הוא אמר לי שהוא יצא לתרגיל, הוא לא ענה לי 4 ימים, גיליתי בפייסבוק שלו שהוא בבית וסתם לא רצה לענות לי.

כתבתי לו שלפחות יהיה גבר ויסיים אתזה כמו שצריך במקום לסנן ואז מחקתי את המספר שלו ואת הפייסבוק שלו.

זה היה ביום ראשון.

מאז אני מנסה להבין מה אני עשיתי לא נכון? למה הוא עשה לי אתזה? למה להגיד שהוא אוהב.. שהוא בחיים לא יעזוב אחרי שהוא יודע מזה להיות בלעדיי.. שאני אהיה אישתו.. למה? 

למה אני האמנתי לו.. 

כולכך רציתי סיפור אגדה שהייתי מוכנה לוותר על הכל? 

חזרתי לתוכנית המקורית.. לימודי וטרינריה בקנדה.

יש לי זמן לעבוד ולקרוע את התחת 

הצבא לא רוצה אותי, זה כבר לא בעיה

רק להתקבל ללימודים שם ואיכשו להרוויח מספיק כסף ללמוד שם בלי שאמא תרושש אותי בדרך

מחר אתחיל לשלוח אימיילים לאינברסיטאות בקנדה לברר כל מה שאני יכולה עלייהן

בנתיים סרטי שואה