קלישאת התבגרות

קמתי בבוקר אחרי ההופעה (המדהימה!) של הסטונז, גמורה מעייפות, ויצאתי לשיעור פסנתר במרכז. היה די נחמד, המורה שלי לא צעק עליי הפעם כי אני לא מבינה להבין מה הפאקינג הבדל בין תרצה קטה לתרצה גדולה, אלא היה ממש מתוק ודיברנו על ההופעה. למדתי את אימג'ן, נורא.

אחרי זה נסעתי לכלי זמר שבעיר שלי כדי לבדוק מיקרופונים וכבלים, כי המיקרופונים של המגמה הם זבל מוחלט, וממש רציתי שיהיה לי מיקרופון נורמלי משלי. לא מצאתי שום דבר שנראה שווה משהו אז פשוט הסתובבתי בחנות, ניגנתי קצת על הגיטרה וקצת על פסנתרים מזדמנים. 
האיכות שלהם מדהימה, לא משתווה לפסנתר המעפן שיש לי בבית. הוא מזייף בחצי טון. חצי טון!

כשחזרתי הביתה דיברתי בטלפון עם ידיד פסנתרן שלי במשך.. הממ.. שעתיים וחצי.

עד לפעם הבאה
אוהבת
קלישאתית